שרת החינוך הגרמנית, בטינה סטארק-ווצינגר, הזהירה באחרונה כי סין עשויה להפעיל השפעה בלתי הוגנת על האוניברסיטאות הגרמניות באמצעות מכוני קונפוציוס. "חייבים להציב גבולות ברורים לכך", אמרה סטארק-ווצינגר בראיון לעיתון הגרמני הנדלסבלאט.
קונפוציוס, שחי בין השנים 551-479 לפנה"ס, הוא ללא ספק הפילוסוף החשוב ביותר בסין. לפני כ-20 שנה הקימה בייג'ין את מכון קונפוציוס כארגון חינוכי רשמי והוא החל להקים סניפים ברחבי העולם בשנת 2004. לפי נתונים רשמיים סיניים, מספרם גדל לכ-500 משרדים ביותר מ-90 מדינות (19 בפועלים בגרמניה, שניים בישראל - באוניברסיטה העברית ובאונ׳ ת״א).
המשימה המוצהרת של המכונים היא לקדם את השפה והתרבות הסינית - מטרה דומה לארגונים ממדינות אחרות, למשל מכון גתה בגרמניה. ואולם בדוחות השנתיים שלו, המשרד להגנת החוקה, סוכנות הביון של גרמניה, סיווג זה מכבר את המכונים כמכשיר להשפעה פוליטית. "בתחום החינוך והמחקר, הפעילות וצורות שיתוף הפעולה של סין מאיימות לערער את החופש האקדמי", נכתב בדו"ח האחרון של השב״כ הגרמני.
עוד בנושא
דוגמה ללחץ שהפעילה בייג'ין דווחה בהרחבה בתקשורת הגרמנית בשנת 2021 כאשר מכון קונפוציוס באוניברסיטת דויסבורג-אסן ארגן קריאה של ביוגרפיה חדשה של נשיא סין שי ג'ינפינג, שכללה את נושא פולחן האישיות סביב שי. אבל לאחר התערבות מבייג'ין, המכון ביטל את האירוע.
למבקרים את פעילות מכון קונפוציוס על אדמת גרמניה הצטרפה באחרונה שרת הפנים ננסי פאסר, שאמרה שהיא רואה את שיתופי הפעולה עם המכון "בעייתיים ביותר מנקודת מבט ביטחונית".
