ב-2019 ברזיל אירחה את פסגת BRICS האחרונה שהתקיימה בפורמט פרונטלי. המנהיג המארח היה נשיא ברזיל-דאז, איש הימין-הפופוליסטי ז'איר בולסונארו; והאירוע התקיים במשרד-החוץ בברזיליה – סמוך לכיכר שלוש-הרשויות. 'טראמפ של האמזונס' אירח כינוס המנהיגים הפופוליסטיים או אוטוריטריים, של המדינות שביקשו לשנות ולהחליף את הסדר-העולמי הליברל-דמוקרטי האמריקאי; בימים בהם הייתה אוזן-קשבת למדי בבית-הלבן.
מאז מים רבים זרמו בנהר האמזונס, מים רבים מאוד. קורונה, הפסד של טראמפ בבחירות 2020 בארה"ב, פלישה רוסית לאוקראינה, והפסד של בולסונארו בבחירות 2022 בברזיל. תומכי בולסונארו, כמו תומכי טראמפ לפניהם, סירבו לקבל את הכרעת-העם – הרי בבסיס הטענה הפופוליסטית עומד הקביעה ש"רצון העם האמיתי" מתגלם בדמות המנהיג ותומכיו. בשני המקרים תומכי הנשיא המובס צבאו על הבירה, על ליבת השלטון והדמוקרטיה. הבדל קטן – טראמפ עוד היה נשיא-מכהן ושילהב תומכיו בניסיון למנוע אישרור הפסדו; בולסונארו כבר סיים את תפקידו והביט מרחוק מפלורידה בתומכיו מנסים למעשה לבצע הפיכה. בולסונארו הורחק מהחיים הפוליטיים לשנים הקרובות; טראמפ מנסה לחזור, אבל מסובך משפטית.
המדינות שמחכות להצטרף לבריקס
בצל הבלאגן הזה, ממש בתחילת השנה הזאת; אחד מהאבות-המייסדים של פורום ה-BRICS; לואיז אינסיו דָה סילבה 'לולה', שב לנשיאות ברזיל ויארח את פסגת BRICS בשנה-הבאה. לולה היה נשיא אהוד בשתי כהונותיו הקודמות; מספיק להיזכר באנקדוטה כיצד נשיא ארה"ב-דאז אובמה, שאך נבחר והיה בשיא האהדה כלפיו, קרא ללולה "הפוליטיקאי האהוד בעולם". בכהונות ההן המוקד היה התאוששות וצמיחה כלכלית, ותוכניות רווחה חברתית; דבר שלולה השיג. עתה בגיל 77, ולאחר שיישב בכלא בתיקי שחיתות שנמחקו; המוקד הוא בהצלת העולם. בולסונארו השאיר אחריו אדמה חרוכה, ולא רק במובן המטאפורי. בעיית ביאור יערות הגשם של האמזונס, "ריאת כדור-הארץ", היא עניין מתמשך ורב-שנים – כן, גם בימי כהונתו הקודמת של לולה, וממשיכיו ממפלגתו, כרתו יערות והפכו אותם לשטחים חקלאים – אך תחת השלטון הימני-פופוליטסי האחרון כל זה עלה שלב.
בשבוע שעבר התכנסו בבלם, ברזיל; מנהיגיה של שמונה מדינות האמזונס; בפסגה ראשונה מסוגה מאז 2009. הנשיא לולה הבטיח לעצור לחלוטין את ביאור היערות עד 2030, ואף לנסות ולהפוך אותו. הנזק שנעשה עד כה כבר מאיץ את הליכי שינויי האקלים, ומשפיע על האנושות כולה. לראשונה, עוצבה מדיניות משותפת לאזור האמזונס. נוסף לעניינים הסביבתיים, דנו גם במאמצים לבלימת הברחת-סמים בין מדינות; נגע קשה במדינות שכנות – אך גם בברזיל, שמנסה להילחם בפשע-המאורגן ובכנופיות. יותר מ-40 איש נהרגו בקרבות-ירי בפשיטה משטרתית לאחרונה, בשלוש מדינות-מחוז שונות.
על פסגת BRICS מעיבה הפלישה הרוסית לאוקראינה, נשיא רוסיה, פוטין; יעדר בשל צו-מעצר בינ"ל שעלול להיות נאכף לו ינחת בדרא"פ. ברזיל מנסה לרקוד בין הטיפות; מצד אחד היא אינה מחרימה את רוסיה או כדומה, מצד שני לא רוצה להצטייר כלפי מערב כמי שתומכת בפלישה הרוסית לאוקראינה. ברזיל ניסתה לקדם תוכנית לשלום בין רוסיה ואוקראינה; אך לטענת הנשיא לולה, נשיאי רוסיה ואוקראינה "לא הפגינו רצון אמיתי" להגיע להסכם.
עוד בנושא
ברזיל, שגודל כלכלתה דומה לזו של העיר הניו-יורק, נדרשת לכאורה להקריב צמיחה-כלכלית קצרת-טווח על "מזבח" איכות-הסביבה. המצב הזה משותף במידת מה לכלל חברות BRICS – אותן מדינות שמנסות להדביק את המערב המתועש, שהתקדם והתפתח על חשבון האשראי הסביבתי של כולם. רבות מן הכלכלות העולות והמתפתחות חשות כמי שנגזלו בידי המערב, שמנסה להגביל ולהצר פיתוחן בשם הגנת-הסביבה שהוא אחראי במידה רבה לפגיעה בו. אך ברזיל, בניגוד לאחרות, נמצאת בעמדת 'השרברב העולמי'; היא שולטת על הכיור של כדור-הארץ, ואסור לה לאפשר לו להסתם. הסיכון גדול מדי, ועתה יש לה הנהגה המודעת לכך.
