2024 היא שנת הבחירות הגדולה: לפחות 64 מדינות – פלוס הא"א – תקיימנה בחירות. כ-49% מאוכלוסיית העולם. הזכרנו את הבחירות המתוכננות או הצפויות השנה בארה"ב, הודו, רוסיה, צרפת (כחברת הא"א) וכנראה גם בריטניה. מדינת-הסף הגרעינית, איראן, תבחר פרלמנט. בסין ובקוריאה-הצפונית "זה" כבר מאחוריהם. ואולי, גם חברה נוספת במועדון הגרעיני, לפי פרסומים זרים כמובן תלך לקלפי – בפעם השישית תוך שש שנים.
עוד בנושא
ב-8 בפברואר, פקיסטן, מעצמת הגרעין המוסלמית הגובלת בהודו, סין, איראן ואפגניסטן; תצא לבחור פרלמנט חדש. אחר עם כל הכבוד למועמדים הרשומים, הבחירות תתקיימנה תחת צילו הכבד של מי שמנוע לרוץ - עימראן ח'אן, ר"מ פקיסטן-לשעבר בשנים 2018-2022, ואגדת קריקט שכקפטן הוביל את פקיסטן לזכייה יחידה בגביע-העולם ב-1992. ח'אן כיום כלוא יחד עם רעייתו, והשניים הורשעו לאחרונה בתיקי שחיתות, כמו מכירה של מתנות-מדינה, ונגזרו לתקופות מאסר ממושכות. ח'אן ותומכיו טוענים לרדיפה פוליטית – שהממסד הצבאי והאזרחי עשו יד אחת להדחת הפוליטיקאי האהוד בפקיסטן מראשות-הממשלה, והרחקתו מהמשחק הפוליטי. במרץ 2022, ח'אן הפך רה"מ הראשון בפקיסטן הנופל בהצבעת אי-אמון בפרלמנט; הוא טען כי ארה"ב עומדת מאחורי המהלך בשל מדיניות-החוץ העצמאית בה נקט ויחסיו הידידותיים כלפי סין ורוסיה – מסמך שדלף מאז, ופורסם באתרים כמו "אינטרספט" ו"קול-אמריקה", דומה כי מאשש את הטענה.
פופולרי, אבל לא משתתף בחגיגה הדמוקרטית - אימראן ח'אן בבית המשפט
הדחת ח'אן עוררה מיד גל מחאות ברחבי פקיסטן – כך קרה גם באוקטובר 2022 כשנפסל ממילוי תפקיד ציבורי בחמש השנים הבאות, ובמעצריו במרץ 2023 ומאי 2023. בנובמבר 2022 אפילו נעשה ניסיון להתנקש בחייו של ח'אן. על "תנועת הצדק של פקיסטן (PTI)", מפלגתו של ח'אן; נאסר להשתמש בסמליה, ומועמדיה נאלצים לרוץ עצמאית – כנראה בניסיון למנוע מה להנות מהזיהוי הברור עם ח'אן האהוד. רק ביוני האחרון, סקר של גאלופ פקיסטן חזה את ה-PTI כמפלגה הגדולה ביותר עם 42% מהקולות – ובפער עצום של 22% מהבאה אחריה.
בניסיון יצירתי, אולי אבוד מראש, כן להגיע להישגים חרף המגבלות ב-PTI נעזרים בטכנולוגיית "דיפ פייק"; שימוש בבינה-מלאכותית כדי להפיק סרטונים בהם לכאורה ח'אן מדבר לתומכיו מתאו בבית-הכלא. ח'אן כותב בעצמו את המסרים – העוברים באמצעות סנגוריו למטה המפלגה; ושם ועל בסיס צילומים ישנים של ח'אן, יוצרים קליפים די משכנעים שזוכים לתהודה רחבה ברשתות חברתיות כמו טיקטוק. "האסיר מס' 804" – המספר הסידורי של ח'אן בכלא – הפך למותג ממש. וזה לא השימוש היחיד בטכנולוגיה - מספר ממועמדי ה-PTI, שכאמור רצים רשמית כעצמאיים, מנהלים את קמפיין הבחירות שלהם מהמחבוא או מהכלא באמצעים טכנולוגיים; כמו נאומים-מרחוק בעצרות בחירות.
הצבא ממשיך לקבוע גורלות
אז מי כן מתמודד? רה"מ-לשעבר נוואז שריף מוביל את ה-PML-N, וינסה בגיל 74 לשוב לתפקיד אותו מילא בשנים 1990-1993, 1997-1999 ו-2013-2017. רק לפני כמה שנים, נוואז היה רה"מ-לשעבר הנרדף, יש שיגידו, הכלוא. למרבה האירוניה, הצבא הריץ את עימראן ח'אן בעבר כדי להפיל את שריף, ועתה היוצרו התהפכו. אחיו של נוואז שריף, שבאז, אגב; היה רה"מ שהחליף את ח'אן לאחר הצבעת אי-האמון שהפילה אותו. נוואז שריף אגב, נחשב לאחד האנשים העשירים במדינה והונו מוערך בסכום של כ-1.4 מיליארד דולר.
מולו עומד שר-החוץ לשעבר בילאואל בהוטו זארדארי בן ה-35, מנהיג "מפלגת העם הפקיסטנית (PPP)" – אם שם הצעיר מצלצל לכם מוכר, זה כי אימו (בנזיר בהוטו שנרצחה ב-2007) וסבו היו ראשי-ממשלה. כך שבגדול מדובר פה בקרב בין שתי משפחות פוליטיות חזקות. אם ללכת לפי הסקרים, והפעם יש להיות זהירים במיוחד בגלל שאין לדעת מה ישיגו באמת אנשי ה-PTI בלי מנהיגם ח'אן והמיתוג – נוואז שריף צפוי לקאמבק. אך לצד המחלוקות הפנימיות, יש גם אתגרי חוץ. יחסי פקיסטן-איראן עלו על שרטון במהלך חודש ינואר, כאשר איראן התקיפה יעדים בתוך פקיסטן; וזו הגיבה בפעולה בתוך איראן. שתי המדינות אומנם ניסו לתקן את היחסים, המאמץ היה בעיקר איראני, אך היה זה רגע מדאיג באזור.
היחסים בין פקיסטן והודו תמיד היו מתוחים, שתי מעצמות-הגרעין חולקות עבר כואב של חלוקה, על רקע רצון של מנהיגים מוסלמיים-לאומניים בראג' הבריטי להתבדל – כך נוצרה פקיסטן. בעשור האחרון מוביל את הודו רה"מ נרנדה מודי, המקדם זרם מסוים של לאומנות הינדואיסטית, שגורם למוסלמים הרבים שעוד נותרו בהודו עצמה לחוש אי-נוחות. רק לאחרונה מודי חנך מקדש לראמה – אווטאר של האל וישנו – על חורבות מסגד מוע'ולי עתיק שחרב במהומות לאומניות לפני כ-30 שנה.
התמודדות בתוך האליטה הפקיסטנית - שריף נגד בהוטו
בשנים האחרונות פקיסטן מתקרבת לסין, כציר נגדי לשליטה ההודית בתת-היבשת; כולל השתתפות ביוזמת-הדגל הסינית 'החגורה והדרך' או "דרך-המשי החדשה", באמצעות אספקת גישה לאוקיינוס ההודי. יחסי פקיסטן-ארה"ב היו קרובים לאורך המלחמה-הקרה; בעוד הודו התקרבה לברה"מ; וידעו עליות ומורדות בשנות המלחמה בטרור.
הפוליטיקאי האהוד ביותר בפקיסטן אמנם מנוע מלרוץ, אבל הצבא לא משאיר דברים למזל. האם ח'אן יעורר נשכחות מקריירת הקריקט, ויוביל ברוחו להישג כביר מתוך תא המאסר? אולי, אבל לא סביר. תומכי ח'אן רצים כעצמאיים, לא כחברי-מפלגה רשמית – המשמעות? גוש פוליטי די פריך, שיושב על כרעי-תרנגולת. לא בטוח כמה שליטה תהיה לח'אן, בלי קשר להיותו אסיר, על מי שמתיימרים לייצגו בפרלמנט – ככל שייבחרו. מי שינהל את פקיסטן ביום-שאחרי, וזה כנראה ימשיך להיות הצבא, יאלץ להתמודד עם מדינה במצב כלכלי קשה. אחת המשימות הראשונות על הפרק – השלמת הפרטת חברת-התעופה הלאומית, תנאי מקרן המטבע הבין-לאומית לעסקת-החילוץ. פקיסטן תמשיך לרקוד בין מעצמות, כפי שעשתה עשרות בשנים. אבל בשנה בה סרט על אבי פצצת-האטום גורף את כל השבחים במערב, אסור לשכוח – גם באסלאמאבאד יש כפתור אדום.
