מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה הערב (שישי) נגד דחיית הסנקציות על איראן, והן ייכנסו לתוקפן ב-03:00 בלילה שעון ישראל.
ההצבעה נבעה מהכרזתן של בריטניה צרפת וגרמניה על הפעלת מנגנון ה"סנאפבק" וחידוש את עיצומי מועצת הביטחון נגד תוכנית הגרעין האיראנית. זאת, בשל אי עמידתה של הרפובליקה האסלאמית בהתחייבויותיה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 עם המעצמות. בעקבות חידוש הסנקציות, איראן החזירה את שגריריה בגרמניה, בריטניה וצרפת לשם התייעצות.
איראן הגיבה בחריפות על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם. שר החוץ של איראן, אראקצ'י, קרא לנשיאה התורנית של מועצת הביטחון לקבוע שההחלטה אינה חוקית. לדבריו, ארצות הברית בגדה בדיפלומטיה, אך שלוש המעצמות האירופיות קברו אותה, וארבע המדינות "נושאות באחריות המלאה להשלכות החמורות של ההחלטה".
עם זאת, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר כי אין בטהרן כוונה לעזוב את האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. הוא הוסיף: "אנו מוכנים לנהוג בשקיפות בכל הנוגע לאורניום המועשר שלנו".
ההצעה לדחיית הסנקציות הוגשה על ידי המשלחת הרוסית והסינית למועצת הביטחון, שטענו כי איראן עשתה כל שביכולתה כדי לרצות את מדינות אירופה אך הן מצדן לא התפשרו. עוד טענו המשלחות כי איראן שלחה באופן קבוע מסרים חיוביים וכי דחיית היכנסן לתוקף של הסנקציות עשויה להשאיר פתח למשא ומתן עם הרפובליקה האסלאמית.
ארבע מדינות הצביעו בעד הצעת הדחייה ותשע התנגדו. שתי מדינות מתוך 15 החברות נמנעו בהצבעה.
שש הסנקציות שיופעלו אוטומטית נגד איראן:
1. איסור על פעילות גרעינית: איסור על העשרת האורניום מעבר לרמה של 3.6% - הרמה הדרושה לשימוש אזרחי.
2. אמברגו נשק קונבנציונלי: איסור על מכירה או העברה של רוב סוגי האמל"ח לאיראן, כולל טנקים, מטוסי קרב ומסוקים. כמו כן, איסור רכישה של נשק מאיראן.
3. הגבלות על פיתוח טילים בליסטיים: על איראן תיאסר שוב לבצע כל פעילות הקשורה לטילים בליסטיים המסוגלים לשאת נשק גרעיני.
4. הקפאת נכסים ואיסורי נסיעה: הסנקציות יכוונו נגד אנשים וחברות המעורבים בתוכניות הגרעין והטילים של איראן.
5. פיקוח על יצוא והגבלות סחר: איסור על מכירת סחורות וטכנולוגיה דו-שימושית לאיראן שיכולה לשמש לתוכניות הגרעין או הטילים הבליסטיים שלה. הטלת חובה על ממשלות ומוסדות פיננסיים בין-לאומיים לבחון עסקאות עם בנקים איראניים.
6. בדיקת סחורות ומטענים: כל המדינות החברות באו"ם חייבות לאכוף את הסנקציות, כולל חובת בדיקה של כלי שיט וטייס איראניים החשודים בנשיאת חומרים אסורים, ופיקוח מוגבר על המגזר הפיננסי של איראן.
"למה עכשיו?"
במסגרת הסכם הגרעין עם איראן, נקבע כי כל מדינה החתומה על ההסכם יכולה לדרוש את חזרתן של כל הסנקציות הללו מבלי שיש ליתר החברות יכולת למנוע זאת, וניתן לעשות זאת בכל רגע נתון אך לא יאוחר מאוקטובר 2025. בריטניה צרפת וגרמניה החליטו להפעיל את סעיף ה"סנאפבק" הנ"ל רגע לפני שפוקע תוקפו של סעיף זה. זאת, נוכח סירובה של איראן לדרישות של שלוש מדינות אלה לשוב למשא ומתן עם ארצות הברית לצורך חתימה על הסכם גרעין חדש שירסן את תכנית הגרעין האיראנית.
חזרתן של הסנקציות צפויה אמנם להביא לפגיעה בכלכלה האיראנית, אך לא באופן אנוש כפי שהיה בעבר. ראשית, בגלל שארצות הברית כבר החזירה את הסנקציות האמריקאיות באופן מלא עוד ב-2018 כחלק מיציאת טראמפ מהסכם הגרעין. רוב המערב אז הלך עם האמריקנים ולא סחר עם איראן, כך שההבדל לא יהיה משמעותי כמו פעם.
שנית, סין ורוסיה כבר לא מחויבות לחזית הבין-לאומית האחידה מול איראן כפי שהיה ב-2015 כשחתמו על הסכם הגרעין, והן מפרות סנקציות שכאלה באופן תדיר, מה שיאפשר לאיראן לשמור על צינור חמצן כלכלי על אף הסנקציות.
