מוסקבה. עיר החיה, כרבות אחרות, על צריכה אינסופית של קפה, מגלה מחדש את התה. בצל רגשות אנטי-מערביים הולכים וגוברים, בתי-תה כמו “ניטקה” ("חוט" ברוסית), שבים ומחדשים מסורות עבר.
"המהות הראשית של 'ניטקה' היא שאנו מנסיים להחיות את בתי-התה הרוסיים המודרניים", מספר מייסד הרשת אנדריי קולבאסינוב. "לפני מהפכת 1917 (השנה בה התרחשה המהפכה הקומוניסטית), היו רבים ברוסיה, ובמיוחד במוסקבה".
לדבריו: "לצערנו, הם כולם נעלמו בעידן הסובייטי. לפני חמש שנים, היו רק בתי-קפה בכל מקום. אנו מנסים לדמיין כיצד היו נראים בתי-התה, אם הם היו ממשיכים להתקיים. 'ניטקה' היא סוג של חידוש העתיד".
קולבאסינוב מחזיק שלושה סניפים במוסקבה ועוד שניים בערים אחרות. לדבריו, "תה רוסי זכה להערכה רבה באירופה, אפילו יותר מתה אנגלי", בשל הגבול היבשתי הארוך של רוסיה עם סין. בתרבות הרוסית אמנם אין טקס תה רשמי, הצריכה בלתי-פורמלית – מלווה בסוכר ובדברי מתיקה. אולם הטענה היא כי צריכת הקפה היא שיעתוק מערבי משוקץ לכאורה, וצריכת התה טבעית יותר לרוסיה.
רשת "ניטקה" מנסה להיכנס לחלל שהותירו הרשתות המערביות, שעזבו, בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה. אולם אותם עיצומים מערביים, אינם פוסחים על רשת בתי-התה. את התוצרת משיגה 'ניטיקה' ממגדלים בגיאורגיה, ברוסיה, ובסין; ולפי קולבאסינוב, היו כבר בעיות בתשלום לספקים. בנוסף, נפאל; אחת הספקיות הגדולות, חדלה זאת בשל העיצומים.
צריכת התה ברוסיה היא מן הגבוהות בעולם, אולם שמורה יותר לסביבה הביתית; כפי שמעיד אחד הלקוחות, קיריל: "לתה יש אסתטיקה שונה לגמרי בהשוואה לקפה, אפשר לומר וויב שונה. תה, ובכן.. הוא יותר רוסי אני חושב. יש בו את החמימות והנעימות הביתיים. ואשר לקפה – זה משהו שעניינו עבודה, משרד ועסקים".
בקצב החיים המודרני, לא בטוח שתה יוכל באמת להחליף את מקומו של הקפה. "האם ראיתם פעם אנשים שותים תה על-הדרך, מכוסות פלסטיק?" תוהה הלקוחה ורה, וממהרת לענות: "לא. מה הם שותים? קפה, לא תה. אני מדי פעם תוהה 'מדוע הם אינם שותם תה, כי אם קפה?' אני חושב שזה פשוט כי כל זה נעשה באופן מזורז יותר, וזה לא איך שאמורים לשתות תה. אנו יושבים פה, ונהנים ממנו מאוד."
כמעט ארבע שנים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ואדוותיה מורגשות גם בהרגלי השתייה החמה של הציבור הרוסי.
עוד בנושא
