פרשת אפי נוה: נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, בודק תלונה שהגיש יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, על התנהלותם של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן וראש יחידת להב 433 של המשטרה בתיק. נוה טוען כי השניים העלימו מבית המשפט כי המידע שהוצא ממכשיר הטלפון הנייד שלו נעשה שלא כחוק.
בתלונה כותב עורך דינו של נוה, בעז בן צור, כי צו החיפוש הראשוני במכשיר הסלולרי שלו הוצא בהתבסס על מצג שווא שניתן על ידי רשויות האכיפה לבית המשפט. לטענת עו"ד בן צור החקירה החלה בעקבות שידול לגניבה, נטילה ופריצה לטלפונים ניידים פרטיים ומוגנים בסיסמה של אפי נוה. לדבריו, את המהלך הובילה כתבת גלי צה"ל הדס שטייף. הוא מציין כי לאחר ששטייף העבירה את תוצרי הפריצה למשטרה, רשויות האכיפה פנו לבית המשפט וביקשו צווי עיון וחיפוש בתוצרי הפריצה. בשלב זה, לטענת בן צור, ידעו היטב בכירי רשויות האכיפה שמקור המידע הוא בעבירות קשות וחמורות ובכל זאת לא. למרות זאת, אומר בן צור בתלונה, עולה מחומרי החקירה שרשויות האכיפה לא גילו לבית המשפט בבקשה למתן הצווים שמדובר בראיות לא חוקיות. לדבריו, מדובר בפעולות העולות לכאורה כדי הטעיית בית המשפט.
"יש להצר שלכך הגיעו הדברים. רשויות החקירה והתביעה אמונות על שלטון החוק. הן אוכפות הדין. תפקידן חשוב לכל אזרח במדינה מתוקנת. אלא שחומר החקירה מלמד כי פרשה זו – שנולדה בחטא לא רק מצד העבריינים אשר פרצו את הטלפונים הניידים, אלא גם, במחילה, מצד מי שבחר להעניק לעבריינים אלה "חסינות" - המשיכה בהטעיה בוטה של בית המשפט מצד רשויות האכיפה, בהובלת פרקליט המדינה, בניסיון להכשיר את תוצרי הפריצה", כותב בן צור. "אין צורך להסביר מדוע התנהלות זו – הטעיה על ידי רשויות האכיפה, שתכליתה להכשיר ראיות מפוקפקת, תוך הצגת מצג שווא בפני נשיא בית משפט השלום בתל אביב – היא חמורה ופסולה מיסודה".
בראשית השנה שעברה נעצר נוה בחשד שפעל למינויה של שופטת בית משפט השלום, אתי כרייף, בתמורה לטובות הנאה בפרשה שכונתה בשם "מין תמורת מינוי". עורך דינו טען כי הטענה לשוחד מיני נגד נוה היא טענה ריקה. בהמשך התפטר נוה מתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין.
בסוף 2019 הודיעה הפרקליטות כי פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, אימץ את המלצת פרקליטות המחוז והמשנה שלו והחליט להגיש כתב אישום נגד נוה, כפוף לשימוע, בלקיחת שוחד ובמרמה והפרת אמונים.
