לאחר פרסום הדוח הראשון של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בכירים במשרד המבקר אמרו כי הם מוטרדים מההבדל בין הדוחות המקוריים לבין אלו שהוגשו. פרשננו מרדכי גילת פרסם הערב (שישי) בתוכנית "השבוע" בכאן 11 כי עובדים במשרד המבקר ציינו כי קיבלו "מכתבי זעם" בעקבות אי הסכמתם לוותר על קטעים בדוחות והם מספרים על "אווירה קשה ושלטון פחד" מאז נכנס המבקר החדש לתפקידו.
מבקר במחלוקת | פרשננו מרדכי גילת: כמה עובדים במשרד מבקר המדינה שחלקו על אנגלמן ולא הסכימו לוותר על קטעים בדוחות - קיבלו מכתבים זועמים #השבוע pic.twitter.com/o1kBUhiZLr
— כאן חדשות (@kann_news) 8 במאי 2020
בתוכנית "השבוע" דווח על מקרה מתוך הדוחות, לפיו תחנת רדיו בירושלים חגגה יום הולדת על חשבון עיריית ירושלים בשווי כחצי מיליון שקלים באולם ארנה. מתברר בבדיקות פנימיות כי הם קיבלו כספים נוספים וכי יש שם חשדות כבדים לפלילים. בתיק של השר לפיתוח הנגב והגליל, אריה דרעי, יש בדוח מקומות שמעלים חשד לפלילים. למרות החשדות, המבקר לא העביר את התיקים למשטרה.
הדוח הראשון של אנגלמן - חוד החנית של המלחמה בשחיתות השלטונית לא קיים יותר | פרשנות
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "המבקר עורך שינויים בטיוטת הדוחות, שכן זוהי עבודתו ותכלית תפקידו. הציפייה כי עליו להיות חותמת גומי ולאשר כל מסמך המובא בפניו חוטאת לתפקידו. קל להציג את השינויים כ'ריכוך', אך קריאה מעמיקה הייתה מגלה שמדובר בדוחות נוקבים ומשמעותיים שחשפו ליקויים בשורה של נושאים".
בג"ץ ידון בשבוע הבא בשתי עתירות המבקשות להורות לנתניהו להחזיר 300 אלף דולרים שקיבל מנתן מיליקובסקי. פרשננו מרדכי גילת מוסיף כי העתירות הן גם נגד החלטת מבקר המדינה, שהתערב באופן חריג בקביעת ועדת ההיתרים, ואפשר לנתניהו לקבל הלוואה בתנאי השוק #השבוע pic.twitter.com/5snQ6450IZ
— כאן חדשות (@kann_news) 8 במאי 2020
בתוך כך, בשבוע הבא ידון בג"ץ בעתירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא מימון ההליכים המשפטיים נגדו. התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר מידות מבקשות מבית המשפט להורות לנתניהו להחזיר כ-300 אלף דולרים שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי. בעתירה יוצאים גם נגד מבקר המדינה אנגלמן שהתערב בהחלטת ועדת ההיתרים ואישר לנתניהו לקבל הלוואה.
לפני כחצי שנה פורסם בכאן רשת ב כי אנגלמן הוציא הנחייה האוסרת על עובדי משרדו לשתף פעולה עם המשטרה במלחמה בשחיתות הציבורית והשלטונית, בניגוד למקובל אצל מבקרי המדינה הקודמים. ההחלטה עוררה זעם רב בקרב בכירים במשרד המבקר שטענו כי ההחלטה תיפגע בקידום חקירות סמויות ובקבלת מידע שיעשיר את דוחות המבקר בפרשיות רגישות.
לאורך השנים פעלו שני צירי עבודה במשרד המבקר: בציר האחד הוכנו דוחות וכאשר התגלו חשדות למעשים פליליים הוער החומר ליועץ המשפטי לממשלה. בציר השני חומר שהגיע למבקר תוך כדי בדיקה או מאזרחים, ושהמבקר גילה שאפשר לפתח אותו לכדי חקירה פלילית, היה עובר לידי המשטרה.
במקביל המשטרה נהגה להעביר לידי המבקר תיקים שבדקה ושלא המריאו לכדי עבירה פלילית אבל יכלו לסייע למבקר בחקירת היבטים ציבוריים של חקירה. הדבר מצטרף לביטול משרת היועץ למלחמה בשחיתות במשרד המבקר שהיה בדרך כלל איש משטרה לשעבר.
