מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח שמצביע על אובדן משילות בנגב שהחריף בשנים האחרונות והגדיר זאת "תמונת מצב מדאיגה במיוחד". אנגלמן קבע כי המדינה אמנם זיהתה את עומק הבעיה, אך לא פעלה באופן הנדרש כדי להתמודד עמה.
מהדוח עלה כי מדובר בכשל "מערכתי ורכב היקף", הכולל עלייה בפשיעה ביישובי הדרום, פגיעה מתמשכת בתשתיות, כשלי אכיפה והיעדר גוף ממשלתי שיוביל את הטיפול בבעיות. במקביל, רשויות האכיפה התקשו לפעול ביישובים מסוימים, ולעיתים נמנעו להיכנס אליהם ללא ליווי משטרה.
הדוח מציין שורה של פגיעה ותיעוד של מתקנים צבאיים. בין היתר, ציונו תושבים מהפזורה צילמו אזורים סמוכים לבסיס חיל האוויר בנבטים, והפעילו רחפנים בתוך שטח הבסיס. לפי גורמי ביטחון, היעדר האכיפה האזרחית היא זו שהגבירה את הסיכון הביטחוני.
הדוח שם דגש על סכנות ביטחוניות סביב בסיס נבטים, כמו פגיעה בגדר ההיקפית, וחדירת קליעים לשטחו מירי שמתבצע באזור. הדוח מציין כי באחד ממקרי הירי נפגעה כנף של מטוס. כמו כן, תושבים הצליחו להתקרב לבסיס באופן שאפשר להם לתצפת עליו. באחד המקרים הוגש כתב אישום נגד תושבת מהפזורה, שנקשרה לגורמי מודיעין איראניים ואספה מידע על הבסיס.
הדוח הדגיש גם את הפגיעה הכלכלית שנגרמת לתשתיות המדינה. לפי הממצאים, התופעה כללה חיבורים פיראטיים לחשמל ולמים, עקיפת מונים ופגיעה חוזרת בקווי תשתית. הנזקים לא הסתכמו באובדן הכנסות בלבד, אלא כללו גם עלויות שיקום גבוהות, שהצטברו לאורך השנים להיקף של מיליארדי שקלים.
בנוסף, נפגעה באופן משמעותי גם היכולת לגבות מסים, כאשר רשויות המדינה התקשו לאכוף את החוק באזורים מסוימים. הדוח ציין כי ללא נוכחות משטרתית, חלק מהגופים לא פשוט פעלו בשטח.
פרק נוסף בדוח עסק בתופעת הפוליגמיה, שהוצגה כבעלת השלכות כלכליות רחבות. לפי הממצאים, מספר הנשים בנישואים פוליגמיים גדל ב- 16% בשנים האחרונות, בעוד האכיפה נותרה נמוכה מאוד ומספר כתבי האישום היה זניח. הדוח ציין כי התופעה לוותה גם בהיקף נרחב של תשלומי קצבאות, שחלקם הוגדרו ככוזבים, ותרמה להפסדים משמעותיים לקופת המדינה.
בסיכום הדוח, קבע אנגלמן כי אובדן המשילות בנגב "אינו תופעה נקודתית אלא כשל מתמשך ורחב היקף, וכי ללא שינוי עומק בגישה הממשלתית, המגמה השלילית צפויה להימשך".
מלשכתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר בתגובה כי "מדובר בדוח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם בדוח".
מהמשטרה נמסר: "יובהר כי חלק ניכר מהממצאים בדוח מתייחס לתמונת מצב שנבחנה עד סוף שנת 2024, בעוד שבמהלך שנת 2025 בוצעו במשטרת ישראל מהלכים ארגוניים, מבצעיים ואסטרטגיים משמעותיים, אשר כבר הביאו לשינוי ניכר בשטח ולחיזוק המשילות בנגב".
עוד נכתב: "מדובר באתגר לאומי רחב ומורכב המחייב שילוב זרועות של כלל משרדי הממשלה, גופי האכיפה והרשויות הרלוונטיות, ולא של המשטרה בלבד. חרף זאת, משטרת ישראל פועלת בשנה האחרונה ביתר שאת, במעשים ולא בסיסמאות, לחיזוק הביטחון האישי, להגברת ההרתעה, למאבק בפשיעה החמורה ולהחזרת המשילות לכל אזור הדרום".
