בפרויקט מיוחד של כאן חדשות ברשת ב' לקראת ציון שלוש שנים לטבח, "7 שאלות באוקטובר", ענה היום (שני) תת-אלוף במילואים גיא חזות, לשעבר מפקד עוצבת אדום ומי שפיקד אחרי 7 באוקטובר על מערך הלמידה המבצעית של כוחות היבשה, על אחת השאלות המרכזיות שנותרו מאותה שבת שחורה: כיצד ייתכן שקו ההגנה של צה"ל קרס בתוך פרק זמן כה קצר?
לדבריו, התשובה אינה נמצאת רק באוגדת עזה - אלא בכשל שהתפתח לאורך שנים בכל רמות קבלת ההחלטות. "אני חושב אחרת ממה שחשבתי לפני שלוש שנים. היה פה היסט לא רק בדרג הטקטי, אלא גם בדרג המערכתי וגם בדרג האסטרטגי", אמר.
חזות סיפר כי ימים ספורים לאחר הטבח, הוא מונה לערוך תחקיר ראשוני תחת הכותרת "כיצד אוגדת עזה הוכרעה". לדבריו, קצין בכיר בפיקוד הדרום הסתייג כבר אז מהניסוח ואמר לו: "לא אוגדת עזה הוכרעה, מדינת ישראל הוכרעה". חזות סיפר כי בתחילה התנגד לאמירה, אך כיום הוא רואה אותה אחרת: "אחרי גם התהליך הזה של המחקר שעשיתי, וכמובן שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, אני לגמרי מזדהה עם המשפט הזה".
לדבריו, תפיסת ההגנה הייתה אמורה להבטיח שגם במקרה שבו ההרתעה נכשלת והמודיעין אינו מספק התרעה, כוחות ההגנה בגבול יצליחו להחזיק מעמד. אלא שב-7 באוקטובר, לדבריו, המערכת כולה כשלה: "בהיעדר הרתעה - זאת אומרת ההרתעה שלנו מתפוגגת, ובהיעדר התרעה - המודיעין לא מספק לנו את ידיעת הזהב, ההגנה תחזיק מעמד. וכל הדבר הזה קרס ב-7 באוקטובר".
זה לא אירוע של שנה אחת, זו הידרדרות שנמשכה שנים
מבחינת הכשל האסטרטגי בדרג המדיני, הוא טען שישראל לא התאימה את תפיסת הביטחון לשינוי באיום. הוא הסביר כי במשך עשרות שנים מאז מלחמת יום הכיפורים פחת איום הפלישה של צבאות ערב, וישראל התמקדה באיומי טרור ובירי תלול מסלול. אלא שבהמשך, לדבריו, חמאס וחיזבאללה בנו כוחות שנועדו לאפשר חדירה רחבת היקף לשטח ישראל. "בונים מיליציות שביום פקודה יפלשו ויכבשו חבלי ארץ במדינת ישראל: הנוח'בה את הנגב המערבי, ורדואן את הגליל", אמר.
לפי תא"ל במיל' חזות, כאשר בניית הכוחות מצד חמאס וחיזבאללה הושלמה - היה צורך לשנות את תפיסת ההגנה הישראלית. "הדרג המדיני, כלומר ממשלת ישראל, כלומר הקבינט בראשות ראש הממשלה, היו צריכים לעדכן את התפיסה כי האיום השתנה. ובהתאם להנחות את הדרג המערכתי מה לעשות, ואת הדרג הטקטי איך להתכונן. הם לא עשו את זה! הם המשיכו לנקוט במדיניות של הכלה והרתעה במקום הכרעה של הדבר הזה".
הכשל השני, לפי חזות, התרחש בדרג המערכתי - במטה הכללי ובפיקודים - ולא נתן מענה למה שהוא מכנה "התחרות על הזמן". לדבריו, חמאס בנה יכולת לעבור משגרה למתקפה בתוך שעות ספורות: "מה ראינו בליל 6 באוקטובר? קוראים לפעילים, ל-1,500 איש, בחצות, ב-06:00 בבוקר כבר מתחילה הפשיטה. זו מציאות לא נורמלית, זאת עילה למלחמה. ולכן האשמה היא גם על הדרג האסטרטגי וגם על הדרג המערכתי".
לדבריו, זה מתחבר לכשל השלישי בתפיסה הרב-מדרגית שקרסה ב-7 באוקטובר, בדרג הטקטי: "בדרג הטקטי היו פה כשלים בלתי נתפסים שזה לא אירוע של שנה אחת, זו הידרדרות שנמשכה שנים. המרחב פשוט לא הוכן להגנה. זה אומר שכל המחנות של צה"ל שהיו אמורים להיות במרחב הזה כמוצבים - הם כולם בסיסים, מחנות שאמורים להיות בעורף, לא בחזית".
"אנחנו משקיעים את רוב המשאבים בדברים אחרים, ולא נשאר כסף לבנות מוצבים. ואנחנו נשארים במחנות שמוסיפים עליהם טלאי ועוד טלאי, של עוד בטון ועוד עמדה, אבל זה לא מוצב", אמר חזות. "וזה הופך מבחינת חמאס את העסק למאוד קל. אבל זה מעבר לעובדה שהיו לנו מחנות ולא מוצבים, סדרי הכוננות היו ירודים, והכשירות הייתה נמוכה.
חזות הצביע על המהירות שבה איבד צה"ל את השליטה במרחב העוטף כהמחשה לעומק הכשל. "06:29, חמאס מתחיל את המתקפה האופרטיבית שלו. ב-08:00 - עוטף עזה בידיים שלו! הוא שולט בצירים, הוא שולט בצמתים, הוא שולט ביישובים, והוא שולט גם ברוב מחנות צה"ל. זה בלתי נסבל! איך תוך שעה וחצי הכול קרס?".
הוא הסביר: "הכול קרס כי בסופו של דבר, מעבר לרמה האסטרטגית שכשלה והרמה המערכתית שכשלה והם לא התאימו את התפיסה לאיום, יש פה דרג טקטי שבמשך שנים סטה מנורמות בסיסיות של סדרי כוננות ושל כשירות".
יש פה תוכנית הבראה שלמה שצריך לבצע בצבא
חזות סיפר כי אחד הסרטונים שטלטלו אותו במיוחד היה תיעוד של לוחמי שייטת 13 מטהרים בסיס צה"ל שנכבש, לא בגלל המראות הקשים - אלא בגלל מערכת הכריזה שבה נשמעה התרעת "צבע אדום". "זו פרקטיקה של אזרחים! בתוך מוצב של צה"ל אתה משתמש בפרקטיקה של אזרחים?". לדבריו, כאשר מוצב צבאי מותקף, התפיסה המבצעית אמורה להיות הפוכה: "לצאת מהמרחב המוגן, לתפוס את כל העמדות, כי כנראה הולכים לתקוף אותנו! איך צבא מאמץ פרקטיקות אזרחיות באירוע מבצעי?".
חזות הדגיש כי מבחינתו, הלקח אינו מסתכם בדרישה ליותר כוח או ליותר התקפיות. "הרבה מתייחסים לזה כ'אנחנו צריכים קצינים יותר התקפיים'; 'אנחנו צריכים מרחבי אבטחה'; 'אנחנו צריכים על כל מסמר שיש במזרח התיכון לבוא עם פטיש ולדפוק'", אמר, אלא שלדבריו, זה מפספס את שורש הבעיה.
"הבעיה של צה"ל היא בעיה שהיא קודם כל תרבות ארגונית. לא משנה איזה אסטרטגיה יש לך, בסוף תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר", אמר חזות. "ולנו הייתה גם אסטרטגיה כושלת, אבל גם תרבות ארגונית כושלת". לדבריו, כל עוד המערכת הצבאית והדרג המדיני לא יכירו בכשלים האלה, לא ניתן יהיה לתקן אותם. "עד שלא נכיר בהם, אנחנו לא נפתור את הבעיה. ואחרי שנכיר בסימפטומים האלה, יש פה תוכנית הבראה שלמה שצריך לבצע בצבא, שחלק בכלל צריך להגיע מבחוץ".
