בפרויקט מיוחד של כאן חדשות ברשת ב' לקראת ציון שלוש שנים לטבח, "7 שאלות באוקטובר", ענה היום (שני) אלי גרונר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על השאלה למה לא העירו את ראש הממשלה בשעות שקדמו למתקפת חמאס. לדבריו, ההתמקדות בשאלה מי התקשר למי באותו לילה מחמיצה בעיניו את הסיפור המרכזי - תפיסה משותפת לדרג המדיני ולמערכת הביטחון שלפיה חמאס אינו מעוניין במלחמה ויש להמשיך במדיניות של "תחזוק" הארגון.
"אותי זה באמת לא מעניין. אני לא יודע, לא הייתי שם, והעירו או לא העירו - זה לא משנה. הייתה פה קונספציה רווחת הרבה מאוד שנים", אמר גרונר, שדחה את הניסיון למקד את הדיון בעצם העובדה שראש הממשלה לא הוער.
לדבריו, מניסיונו בעבודה לצדו, "נתניהו הולך לישון מאוד מאוחר, באופן קבוע. אז להתקשר לראש ממשלה נתניהו באחת בלילה זה בדרך כלל לפני שהוא הלך לישון, וגם שתיים בלילה זה לא בהכרח באמצע הלילה". עם זאת, כשנשאל על השעות המאוחרות יותר הבהיר: "להעיר בארבע בבוקר, בחמש בבוקר, בשש בבוקר - צריך לשאול את המזכיר הצבאי, הוא יותר בשיחות האלו".
"הייתה פה קונספציה רווחת הרבה מאוד שנים. הצבא, למרות כל האזהרות כביכול שהם העבירו לראש הממשלה, וכל האזהרות ששב"כ העביר לראש הממשלה - הם לא שינו את הכוננות שלהם כהוא זה", אמר גרונר. "הם היו בכוננות חג, רוב האנשים היו בבית, זה לא שהם התייחסו להתרעות שהם בעצמם נתנו לראש הממשלה ברצינות".
אחרי 18 שנים שאתה שומע אזעקות שווא ממערכת הביטחון, אתה לוקח את זה הרבה פחות ברצינות
גרונר הדגיש כי מבחינתו האחריות אינה מוטלת רק על מערכת הביטחון. "יש פה המון אשמים, אני לא מנסה לנקות את ראש הממשלה מאשמה", אמר. "אבל בגדול, מערכת הביטחון כולה, וראש ממשלה בראשה, האמינו בקונספציה הזאת שחייבים לתחזק את חמאס. זאת הייתה הקונספציה הרווחת. כל מי שהעז להגיד משהו אחר השתיקו אותו, זלזלו בו, בזו לו".
גרונר טען כי גם נתניהו עצמו החזיק בתפיסה שלפיה יש "לתחזק את חמאס". לדבריו, "גם ראש הממשלה, הוא אמר במפורש. קונספציות נהיות קונספציות מסיבות מסוימות. זה חייב לעבוד, אחרת זה לא היה נתפס כקונספציה. אז קונספציות מחזיקות עד שהן מתנפצות. 15 שנה היו עם הקונספציה הזאת שצריך לתחזק את חמאס, זה עבד להם, ומבחינתם זה עבד מצוין עד ל-7 באוקטובר".
לדברי גרונר, כדי להבין כיצד נתניהו התייחס להתרעות בתקופה שקדמה לטבח, צריך להביא בחשבון גם את שנותיו הרבות בתפקיד ואת מערכת היחסים שנוצרה בינו לבין מערכת הביטחון. "ראש הממשלה מאוד מאוד מנוסה. אגב, אני בטוח שפה הניסיון אולי שיחק לרעתו. כי אחרי 18 שנים שאתה שומע אזעקות שווא ממערכת הביטחון על כל דבר, אז אתה לוקח את זה הרבה פחות ברצינות מאשר ראש ממשלה חדש, טרי, שלוקח כל דבר ששב"כ או המוסד אומרים כתורה מסיני".
גרונר קשר לכך גם את המשבר סביב הרפורמה המשפטית ואת העימות בין נתניהו לבין בכירי מערכת הביטחון. לדבריו, כאשר ראשי מערכות הביטחון התריעו בפני נתניהו מפני השלכות המשבר, נוצרה שחיקה ביכולת שלהם להשפיע עליו: "אם את ראש ממשלה ויש לך מדיניות אזרחית שאת מנסה לקדם, ומגיעים כל מיני ביטחוניסטים שבאים ואומרים: 'את חייבת להפסיק את זה כי זה עושה א', ב', ג'', את מתחילה להתעלם".
כשנשאל על התרעות מערכת הביטחון שלפיהן אויביה של ישראל ראו במשבר הפנימי חולשה, השיב גרונר: "אז הגדילו את הכוננות? אם זה באמת נכון, אז הם הגדילו את הכוננות? הם נערכו באופן ייחודי? הם לקחו את מה שהם אומרים בעצמם ברצינות?". לדבריו, העובדה שמערכת הביטחון עצמה לא שינתה את היערכותה יכולה להסביר כיצד התקבלו הדברים אצל ראש הממשלה: "אני יכול להבין למה ראש ממשלה חושב: 'רגע, הם באים, הם נותנים את דעתם האישית, הם לא משנים את הכוננות, הם לא משנים את כל ההכנות של הצבא, הם לא משנים כלום. הם רק כביכול רוצים לרשום וי שהם הזהירו אותי'".
גורם נוסף שעליו הצביע גרונר, לפי פרשנותו האישית, הוא המגעים לנורמליזציה עם סעודיה ערב 7 באוקטובר. "תחשבו מבחינת נתניהו שהוא אומר לעצמו: 'אני בשיאה של נורמליזציה, אני הולך לשנות את פני המזרח התיכון לנצח, זאת באמת הולכת להיות המורשת שלי, ומבלבלים לי את המוח על משהו שמגיע מעזה? נו באמת'", אמר.
גרונר סיכם כי לשיטתו, הנורמליזציה והמשבר ביחסים עם מערכת הביטחון, חיוניים להבנת ההתנהלות שקדמה למתקפה. "אני מסביר את זה. ככה אני רואה את זה. צריך להבין את ההקשר גם של הסיפור של הנורמליזציה, וגם של הסיפור של הרפורמה".
