יובל כהן, שעובד זה כ-11 שנים כמלח בנמל אשדוד, הבחין במשך עבודתו בבעיות ובחשדות לשחיתות במקום, וכן בתאונות כתוצאה מבעיות בטיחות ובטיוח. אז – החלה ההתנכלות. "הוא דיווח במשך שנתיים למבקר הפנים של הנמל על מעשים של טוהר המידות, מנהל לא תקין ובטיחות, כשהשיא היה תאונה בין ספינה של הנמל לאונייה", סיפרה עורכת הדין רחל אלשי רוזנפלד מהתנועה לאיכות השלטון. "הדיווחים האלה התגלו יום אחד וזה גרם להתנכליות, גם מצד הנהלת הנמל וגם מצד איגוד קציני הים. לפעמים להנהלה היה אינטרס לשמור איתם על יחסים קרובים".
כהן לא נכנע להתנכלויות נגדו, כמו מכרזים מוסתים ואיומים, וניגש שוב ושוב למכרזים בנמל – שש פעמים בסך הכול. על כל מכרז הוא הגיש עתירה לבית המשפט, לעתים גם כמה עתירות. בכל פעם הוכח שהמכרזים לא תקינים או חוקיים ויש לפסול אותם מסיבות שונות. לכהן לא היה סיכוי להתקבל. הוא הביא עדויות מאנשי הוועד שלפיהן הוא מסומן כמוקצה. עד שבית המשפט קבע שיש לקבל אותו לעבודה. הוא עבר מכרז בהצלחה. אלא שאז הנהלת הנמל הודיעה כי אין לה צורך במכרזים שהוציאה למלחים.
השופט עמיצור איתן מבית הדין המחוזי לעבודה קבע: "ההחלטה שאין תקן נולדה רק כדי לפגוע בתובע. רק אחרי שנתבעה, קבעה הנהלת הנמל שאין צורך בכמה משרות של רב חובל. הנהלת נמל אשדוד פעלה בחוסר תום לב. זכות ניהולית היא לא מילת קסם שמאפשרת כל פעולה של ההנהלה".
10 שנים אחרי, כהן ניצח את נמל אשדוד. השופט קבע כי "אחרי 10 שנים, יש לתת לו תפקיד מלח של ספינה גוררת". לדברי עורכת הדין שלו, "ההנהלה מינתה אותו לחובל גוררת ושיבצה אותו למשמרות, אבל אנחנו רואים שהוא עדיין קורבן של כיפופי ידיים בנמל בכוחות חזקים ששמים אותו במרכז הסכסוך, כשכל מה שהוא רוצה זה לעבוד".
מנמל אשדוד נמסר בתגובה כי "החברה לומדת את פסק הדין, ובהתאם למסקנותיה תחליט על המשך צעדיה המשפטיים".
