בחודשים האחרונים מאז החלה המחאה נגד הרפורמה המשפטית החלו למלא את ההפגנות וגם את המסכים ואת המרחב הציבורי, מיצגי השפחות המפורסמים ואיתם גם הצבע האדום, שהפך למעין סמל בלתי רשמי של מחאת הנשים נגד החקיקה של הממשלה. עומר שטיינמץ הסקל, היא זו שעומדת מאחורי העיצוב החזותי בארגון "בונות אלטרנטיבה". היא והבמאי סנואו, שמייצר יחד איתה את הפאן הוויזואלי של המחאה, שוחחו עם רותי קרן בהסכת "מאחורי הקלעים" של כאן תרבות.
מאחורי הקלעים - מחאת הנשים באדום | האזינו
"נגמרו הבדים האדומים בארץ. נגמרו. כשהעניין התפוצץ, לא היה אפשר להשיג בד אדום באף מקום, ואז המתפרה פשוט התחילה לצבוע באדום בדים", אומרת שטיינמץ הסקל, ובעצם מתארת איזה מקום מרכזי תפסו מצעדי השפחות העטופות בגלימות אדומות שהפכו לאחד מביטויי המחאה האמנותיים הבולטים שהתרחשו בשנה הזאת.
היא וסנואו, מספרים על התחושות הקשות, הפחדים, הבדידות, חוסר האונים של הנשים מתחת לגלימות, הפנים מתחת למצנפות הלבנות ועל התכנון המורכב של המיצגים, שהוצגו בשורה של מוקדים ברחבי המדינה, ביניהם ים המלח, אנדרטת נגבה, שדות בית השיטה וכמובן, מוקד המחאה ברחוב קפלן בתל אביב.
הנשים באדום ("היה שלב מסויים שלא איפשרו לנשים שלבושות באדום, להיכנס למשכן הכנסת. כולל לעובדות במשכן") נוכחות ומשמיעות את קולן. "אף אשה מנומסת לא עשתה היסטוריה" מסבירה עומר.
