בית הדין הרבני מונע כבר שלוש שנים מזוג, שהתחתן ברבנות, להתגרש בטענה כי יש ספק ביהדותה של האישה. זאת, על אף שטרם נישואיה ערך לה רשם הנישואין בירור יהדות כפי שהיה מקובל באותם ימים, בתחילת שנות ה-2,000 ועל אף שבתעודת הנישואין שלה היא רשומה יהודייה. כך פורסם היום (רביעי) בתוכנית "בחצי היום" עם אסתי פרז בכאן רשת ב.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
האישה, גל שם בדוי, עלתה בילדותה מברית המועצות לשעבר, התחתנה כיהודייה בתחילת שנות האלפיים ולאחר מכן נולדו לזוג שני ילדים. הזוג פרוד כחמש נשים ולפני כשלוש שנים פנה לבית הדין הרבני לסדר גט בהסכמה.
בית הדין הגדיר אותה ספק יהודייה ולכן שב וטען כי יש לערוך לה בירור יהדות נוסף בבית הדין הרבני כפי שמקובל כיום, אחרת אין לבית הדין סמכות לתת גט. גל סירבה ופנתה לבג"ץ כבר ב-2022, שעל סמך גם הסכמת היועמ"ש לשיפוט רבני, אפשר לתת לה גט. השופט נעם סולברג קבע כי בית הדין רשאי לתת לה גט בלי לערוך בירור יהדות וכי מצופה שהיועץ המשפטי לשיפוט רבני יסייע להשלים את ההליך במהירות הראויה.
אלא שבית הדין הרבני לא התרשם מפסיקת בג"ץ, ולא רק שלא סידר את הגט, אלא גם ערך לה במעמד צד אחד תסקיר יהדות ונמנע מלקבל החלטה בעניינה.
עוד בנושא
בג"ץ נגד בן גביר: הימנע מהנחיות אופרטיביות ביחס להפגנות
ברוב של 12 מול 3: לבג"ץ יש סמכות לפסול חוק יסוד
גל פנתה שוב לבג"ץ בסוף השנה שעברה, ולפני כשבועיים קבע הרכב השופטים שוב - בית הדין רשאי לתת את הגט בלי לחייב את הזוג לעבור בירור יהדות. בג"ץ דייק את החלטתו וקבע כי אין "לחרוש" על גבה של האישה את השאלה אם יש להרחיב או לדייק את ההלכה שנקבעה ב-1964- "הלכת בסן".
גל שוחחה עם אסתי פרז בתוכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב וסיפרה על ההחלטה שלא להיענות לדרישת הרבנות ולערוך בירור יהדות: "החלטתי שאני לא משתפת פעולה עם ההליך המשפטי של בירור היהדות, כי אני יודעת מה זורם לי בדם. זה גורם לתחושות עלבון, ריחוק, כאילו אני סוג ב' - ולא פשוט ברמה הנפשית. אבל אני אדם חזק, ומחוברת מאוד למדינה ולזהות שלי".
בנוסף לעוגמת הנפש מהטלת הספק ביהדותה, גל נאלצת להתמודד גם עם החיים כנשואה-פרודה, על אף ששני הצדדים חפצים בגירושין: "בטפסים רשמיים של המדינה אני צריכה למלא את הסטטוס שלי כנשואה, למרות שאני לא באמת נשואה. גם זוגיות חדשה היא עניין מסובך, כי קשה להסביר את הסיטואציה הזאת למישהו".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה: "על פי פסיקות בג"ץ, ביה"ד הרבני אינו מוסמך לעסוק בגירושיו של ספק יהודי, אלא אם כן הוא פנה תחילה אל ביהמ"ש לענייני משפחה וזה מעבירו לטיפול ביה"ד. במקרה זה האישה היא זו שהעדיפה שלא להסיר בביה"ד את הספק ביהדותה ומצד שני נמנעה מלפנות אל ביהמ"ש לענייני משפחה בהתאם להוראות החוק. בג"ץ הורה לביה"ד שיראה את המקרה שלה כאילו היא הופנתה אליו על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה. בעקבות כך ביה"ד ידון בעניין השלכות פסה"ד על המקרה הספציפי ועל שאר מקרי הרוחב, וייתן את החלטתו".
תגובת היועץ המשפטי לממשלה לשיפוט רבני: ,"עמדת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בהליכים אלה הייתה שיש מקום לדייק את 'הלכת בסן', כך שיובהר שבית הדין הרבני מוסמך להסדיר גירושין של מי שעל פני הדברים הוא יהודי, מבלי לערוך הליך של בירור יהדות. עם זאת, ביהמ"ש העליון קבע כי אין מקום להכריע אגב עתירה זו בשאלה אם יש מקום לשנות או לדייק את 'הלכת בסן'.
בפסק דינו מיום 27.12.23 קבע ביהמ"ש העליון שעל מנת לפתור את המקרה הספציפי על בית הדין הרבני לראות את עניינם של בני הזוג כאילו הועבר אליו על ידי בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 3(א)(1) לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969, כך שבית הדין הרבני רשאי להתיר את נישואי העותרת והמשיב מבלי לחייבם לעבור הליך של בירור יהדות. בית הדין הרבני פועל במסגרת סמכויותיו על פי דין ובהתאם לשיקול הדעת השיפוטי המסור לו", לשון התגובה.
תגובתם של עו"ד אלה סקעת, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "עתים" המייצגת את האישה עם עורך דין יאיר מבורך שאג ומרכז צדק לנשים:
"זה מקרה מקומם ונוראי של אישה שהייתה מספיק יהודיה להתחתן ברבנות ולא מספיק יהודיה להתגרש בה. האישה הזאת כבר 3 שנים מעוגנת לא על ידי בעלה שגם רוצה להמשיך הלאה בחייו אלא על ידי מדינת ישראל עצמה. בתי הדין הרבניים מנצלים את הכוח הגדול שיש להם כדי להשיג לעצמם יותר שליטה ויותר כוח וכל זה על גבי וגבה ועל חשבון חייה וחירותה של האישה הזאת. בדיון בבג"צ בצלחנו למנוע את הניסיונות המשפטיים של בתי הדין להרחיב את הסמויות שלהם והתקבל פסק דין המורה לסדר לבני הזוג גט מבלי לתת עוד סמכות לבתי הדין. למרות זאת בית הדין הגדול ממשיך להתעמר בה ובבין זוגה. אין שום צל של ספק שהלכתית חובה לערוך לבני הזוג גט וכך גם בית הדין אומר אך בית הדין הגדול ממשיך להשתמש באישה הזאת כחפץ למימוש תאוות הכוח והגדלת הסמכות. כך לא אמורה לפעול מערכת שיפוטית במדינה יהודית ודמוקרטית".
