15 נשים נרצחו בישראל מאז 7 באוקטובר. לפי נתונים אלה, אישה נרצחת בממוצע אחת לשבועיים. נתוני משרד הרווחה מראים כי כמיליון וחצי נפשות בישראל נמצאות במעגל האלימות במשפחה - כ-17% מהאוכלוסייה. ברקע המלחמה, מהם הכלים שיש בידי המדינה כדי למנוע את הרצח של האישה הבאה?
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
מיכל סלה נרצחה בדקירות סכין בשנת 2019 על ידי בן זוגה אלירן מלול. חצי שנה לאחר הרצח, אחותה לילי בן עמי הקימה את "פורום מיכל סלה", כשמאה מתנדבים לצידה: "הייתי איתה לפני הרצח ולא ראיתי כלום, ואני יודעת במאה אחוז שהיא לא ידעה שהיא בסכנה. חקרתי את הנושא לעומק, ובשורה התחתונה – אפשר היה להציל אותה, היא מתה סתם. המטרה של העמותה היא להציל את מיכל הבאה. היום אנו מעניקות הגנה ל-300 נשים וליותר מאלף ילדים שהאיום עליהם מוכר על ידי המדינה, והמספר רק עולה כל יום". בתחילת דרכו, הפורום הגן על 82 נשים ו-246 ילדים.
הרווחה: חוד החנית במאבק נגד אלימות במשפחה בישראל?
"המטרה של הפורום היא לעשות 'שיבוש' למאבק באלימות נגד נשים", הסבירה לילי בן עמי בריאיון ל"כאן חדשות". "זה מונח שנלקח מעולם ההייטק. אנחנו מפתחות פתרונות למניעת אלימות כלפי נשים בביתן באמצעות טכנולוגיות, ורותמות שחקנים חדשים כמו הייטקיסטים וביטחוניסטים למגרש של התחום הזה. העמותה מתבססת על נתונים, דרך שיח מחקרי בין תחומי, עם מומחים ומומחיות לאלימות במשפחה".
הרווחה מפעילה 164 מרכזים למניעת אלימות במשפחה בישראל, 17 מקלטים ועוד שני מרכזים רב תחומיים שנקראים "אלומה" בבית שמש ובעכו – שמיועדים לטיפול אך ורק באלימות במשפחה. כולם נמצאים תחת ועדה בין משרדית למניעת אלימות במשפחה, שמתוקצבת ב-250 מיליון שקלים. משרד הרווחה מטפל בכל שנה בכעשרת אלפים נשים בתוך המרכזים. מקלט עולה למדינה כ-90 אלף שקלים לשהות של אישה אחת עם ילדיה, למשך ארבעה חודשים בממוצע.
מאיה ווישניאק, נרצחה על ידי בן זוגה עמית אלמוג בשנת 2020
(צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
במסגרת מיזם משותף הוקם פיילוט בין "פורום מיכל סלה" לבין המשרד לביטחון פנים בחודש אוגוסט 2022. "פיתחנו שתי תוכניות הגנה חלופיות למקלט שעלותן היא בין 2% ל-5% מעלות של מקלט", אמרה בן עמי. בראש המשרד עמד אז השר עמר בר לב יחד עם המנכ"ל תומר לוטן. שתי התוכניות פותחו על ידי "פורום מיכל סלה" בשיתוף פעולה עם יוצאי שב"כ ויחידת עוקץ, ומומחים לאלימות במשפחה.
בתוכנית הראשונה, "כלבי מיכל סלה" אישה מאוימת מקבלת כלב שילווה אותה, וביחד הם עוברים הכשרה מקצועית של חצי שנה לצד קבלת מזון, צעצועים וביטוח. התוכנית הנוספת, "סיירת מיכל" מעניקה למאוימות שמירה תחת חברת אבטחה פרטית, התקנת לחצן מצוקה ומצלמות אבטחה. עלותו של כלב הגנה היא חד פעמית, ומסתכמת ב-85 אלף שקלים. "סיירת מיכל" עולה כ-8,730 לשנה.
"אנחנו מעצמת הייטק וביטחון, אבל תקועים בשנות ה-50 בכל הקשור לאלימות כלפי נשים"
"בעולם הביטחוני וגם בעולם הרפואי יש כלים שיודעים לזהות ולנבא התנהגות אנושית שיכולה לסכן חיים, או לחילופין התנהגות צרכנית. במשטרה, ברווחה ובמשרד הבריאות משתמשים בכלים להערכת מסוכנות. הם יודעים לזהות את זה מראש לפני שזה קורה.
אנחנו מעצמה בתחומי הייטק וביטחון, אבל בכל מה שקשור לאלימות כלפי נשים – ישראל, והעולם בכלל, תקועים בשנות ה-50, והפתרונות הם אותם פתרונות. מקלטים הם מצילי חיים, כן. אבל בשנת 2024 אנחנו חייבים שיהיו עוד פתרונות. זה לא יכול להיות שזה הדבר היחיד שמציעים לאישה מאוימת", אמרה.
בעקבות רפורמה שהנהיג השר הנוכחי בן גביר ומקלה את התנאים למבקשי רישיון לנשיאת נשק עם פרוץ המלחמה, החל הפורום לפעול ישירות מול המשרד לביטחון לאומי בקריאה "להדק את הקריטריונים" לקבלת רישיונות, והמלצה לפרסם לקציני המשטרה תבחינים שבגינם ייפסלו בקשות.
בנוסף, בן עמי הגישה ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, נייר עמדה ובו המלצה שנוסחה מתוך הידע שגיבשה העמותה בתחום על חמישה צעדים אופרטיביים כדי "שהנשק לא יגיע לידיים הלא נכונות", כלומר לבעלי רקע של אלימות במשפחה.
"לדוגמה, במשטרה יש מדור מאוימים, אבל זה לא מיועד לנשים מאוימות – אלא לאנשי ציבור שנמצאים תחת איום". לדבריה, בשב"כ "יודעים למנוע רצח" באמצעות כלים מתקדמים. "למה לא משתמשים בידע המתקדם הזה כדי להגן על נשים, איך יכול להיות שזו העבירה היחידה שבה מחביאים את הקורבן?".
שירה איסקוב ועדי גוזי שכנתה, שהצילה אותה מניסיון הרצח של בעלה אביעד משה,
טקס הדלקת המשואות 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
לא נגד נשק, בעד תיאום והצלבת מידע בין הרשויות
בפורום חשפו שהאגף לרישוי כלי ירייה, לא עושה הצלבה של מידע מול משרד הרווחה ומול המוסד לביטוח לאומי במקרים של מבקשי רישיון נשק. הצלבה מבוצעת בהתאם לחוק, אך ורק במקרים בהם מישהו כבר מחזיק בכלי ירייה: "היו כמה דיונים בכנסת שהשתתפנו בהם, וגם היה דיון שהמשרד למעמד האישה עשה בנושא הזה, וכל אנשי המקצוע בתחום מכירים את הלקונות האלה. נעשו מחקרים בעולם ומצאו שבמדינות שיש בהן יותר כלי נשק פרטיים בבתים, יש עלייה ברצח נשים והתאבדויות".
המשמעות היא שבמקרים בהם משרד הרווחה מצא שאדם עלול להיות מסוכן לציבור מכל סיבה שהיא, אולם כרגע אינו מחזיק בכלי נשק - המידע אינו מועבר לאגף לרישוי כלי ירייה, ויש לו אפשרות להוציא רישיון. "גם למשרד הרווחה, וגם לביטוח לאומי יש מאגרי מידע רלוונטיים למבקשי נשק, ולא נעשתה שום הצלבה כאשר אדם ביקש רישיון", סיפרה בן עמי. "אנחנו", המשיכה, "גם חשפנו שהיו מקרים שכלי נשק הגיעו לידיים לא נכונות".
אנחנו לא נגד נשק, אנחנו בעצמנו מאבטחות נשים עם חברות אבטחה פרטיות. אין פה התנגדות עקרונית פציפיסטית", הבהירה בן עמי. "השר לביטחון לאומי הכניס בתשובה שלו (לנייר העמדה): 'לא כל גבר הוא רוצח פוטנציאלי', ואנחנו האחרונות שאפשר להגיד לנו את זה - בגלל שזה מה שאנחנו בעצמנו אומרות. יש מיתוס שגבר שרצח את אשתו התחרפן. זה לא הסיפור, זה לא יכול לקרות לכל אחד. זה אדם מאוד מאוד ספציפי, עם טביעות אצבע, עם התנהגויות קודמות".
"איך יכול להיות שיד ימין לא מדברת עם יד שמאל?"
לדברי בן עמי, כל רופא יכול לתת אישור רפואי שנדרש במסגרת הרפורמה החדשה: "צריך להביא אישור מרופא, אז זה יכול להיות גם אורתופד. אחת מחמש ההמלצות שלנו היא שזה יהיה רופא המשפחה של אותו מבקש נשק, שמכיר את האדם בתוך הקהילה שלו".
"הרווחה מטפלת בכל שנה בעשרת אלפים נשים שחוות אלימות במשפחה בתוך המרכזים. יש פה מאגר מידע רציני. איך יכול להיות שעושים רפורמה להקל את הנושא של הנשק, ולא עושים הצלבה עם משרד הרווחה?", תהתה בן עמי. "איך יכול להיות שיד ימין לא מדברת עם יד שמאל? גם הגורמים עצמם, אנשי המקצוע, מסכימים איתנו".
"העדכון האחרון שהתקבל מהכנסת הוא שהם עובדים על הצלבת המידע. המטרה של כולם זה שאדם שמבקש נשק ויש לו רקע של אלימות במשפחה, לא יקבל מלכתחילה נשק. בינתיים משרד הרווחה מעביר ידנית לגבי מקרים ספציפיים שבהם אישה מאוימת גילתה שהתוקף שלה קיבל רישיון".
"כלא מזהב"
בתום תקופת הפיילוט שהסתיים לפני כמספר חודשים, הוחלט במשרד לביטחון לאומי שלא להאריך את ההתקשרות עם העמותה. "מקלט הוא כלא מזהב. אמרה חברת הכנסת מירב בן ארי בפתח הדיון. "האישה והילדים מנותקים מהחיים שלהם, חייהם אינם חיים".
"שנתיים הייתי במקלט. במהלך כמה שנים הייתי כלואה בבית כשאני לא יכולה ללכת לבקר את ההורים שלי", סיפרה אחת מהן לסון הר מלך לאחר שהדיון הסתיים. "ועכשיו כשיש לי את באדי (הכלב שקיבלה מהעמותה) - אני יכולה לעבוד ואני יכולה לחיות, ואני יכולה לבקר את ההורים שלי".
לילי בן עמי וח"כ מירב בן ארי בוועדה לביטחון לאומי
(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"הדיון התפוצץ עשר דקות אחרי שהוא התחיל. הגענו עם נתונים, הנחנו על שולחן הוועדה – שתי נשים שמקבלות איומים על חייהן הסכימו לבוא ולהיחשף כדי שהאישה הבאה גם תקבל את ההגנה שהן מקבלות", סיפרה בן עמי. "לצערי, הדיון הזה התפוצץ לפני שניתנה להן האפשרות לדבר. יו"ר הוועדה, צביקה פוגל, פשוט יצא החוצה לפני שהן בכלל יכלו להוציא מילה".
בכל מקלט יש כ-12 חדרים לנשים עם ילדיהן. כאשר אישה עוזבת, אחרת מגיעה מיד אחריה לחדר שהתפנה. נשים יכולות לצאת ולהיכנס ממקלט מתי שהן רוצות, בכפוף לשעות מסוימות. לא בכל המקלטים אפשר להסתובב עם פלאפונים. בחלקם האיום אפילו קיים מבפנים: נשים מצלמות נשים אחרות, נקלעות לוויכוחים וממשיכות את מעגל האלימות גם בתוך המקלט.
למרות האירועים האחרונים, בן עמי שומרת על אופטימיות, ונשארת ממוקדת מטרה: "אני שמחה להגיד לך שהעמותה ממשיכה בכל הכוח, ואנחנו מתקדמים מאוד להעברת התוכנית למשרד ממשלתי גדול אחר. עוד באותו יום קיבלתי פניות מבכירים ממספר משרדי ממשלה, שהתחייבו שהתוכניות האלה ימשיכו, ואפילו יגדלו ויתוקצבו. היה אפילו גורם בכיר מאוד בממשלה שאמר לי: 'צריך לשלוח פרחים למשרד לביטחון לאומי בזכות הסיפור הזה'".
עוד בנושא
תגובת המשרד לביטחון לאומי: "המשרד והמשטרה פועלים יחד מול גורמי המקצוע במשרד הרווחה לקידום הקמת ממשק מקוון לצורך קבלת חוות דעת מבוססת ומקצועית בהתייחס למסוכנות פונים המבקשים לקבל רישיון לנשיאת נשק.
יובהר כי על פי חוק כלי הירייה מחויב משרד הרווחה להעביר מידע בנוגע למסוכנותו של אדם רק במידה והוא מחזיק בכלי ירייה, ולכן פורום מיכל סלה לא נדרש 'לחשוף', אלא להכיר את החוק. נשק מציל חיים, והניסיונות לרפות את ידי המשרד ולחבל בעשייה הברוכה של השר איתמר בן גביר לא יצלחו.
לגבי פורום מיכל סלה, מדובר בארגון שביקש תקציב מהמשרד לביטחון לאומי לפעילות למען נשים ובבחינת בקשתם התברר כי התקציב, מהקופה הציבורית, מופנה לטובת הגדלת שכר, יחצנות, שכירות ועוד. השר לביטחון לאומי לא יאפשר זאת וכל ניסיונות העמותה להשיג המשך התקשרות ללא מכרז ורתימת התקשורת להפעלת לחץ שכזה על המשרד, לא יסייעו".
תגובת המוסד לביטוח לאומי: "מידע רפואי של אדם הוא לא דבר שפשוט מפרסמים אותו לכל דורש. לפי חוק כלי ירייה כל רופא המזהה מסוכנות בשימוש בנשק מדווח למשרד הבריאות כמחויב בחוק. זאת ועוד, יש הליך מסודר של העברת מידע בין גופים ציבוריים, שגם הוא נכתב בחוק, ונכון לרגע כתיבת שורות אלה לא התקבלה ולו בקשה אחת בנושא.
אנו מכבדים את המלצות הוועדה, אך יש חוק ברור במדינת ישראל ואנו פועלים על פיו. רק אדם שיש לו מסוכנות מדווח על ידי רופאים לגורמים הרשמיים. הדרישה להעביר באופן גורף את כל המידע הרפואי של אזרחים, ללא אבחנה - הוא דבר לא סביר".
תגובת משרד הרווחה: "למשרד הרווחה אין מאגרי מידע בנוגע למי שמבקש רישיון נשק ואין זה בסמכותו. הממונה על הערכת המסוכנות במשרד בודק כל בקשה שמתקבלת מהשטח לגבי אדם הנושא ברישיון נשק, או כזה אשר מבקש רישיון כזה. בימים אלו נעשית עבודה בשיתוף המשרד לביטחון לאומי ושותפים נוספים על מנת להיטיב את תהליך זרימת המידע בין כל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, ובכלל זה גם משרד הרווחה".
