בין הדין הרבני הגדול הביע ביקורת חריגה וחריפה נגד מבררי יהדות, בעקבות פסק דין שהפך את ההחלטה כי יש ספק ביהדותה של אישה. כך פורסם הבוקר (שלישי) ביומן הבוקר בכאן רשת ב.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
יעל (שם בדוי), חיכתה ארבע שנים וחצי לקביעת בית הדין באשר ליהדותה - שהגיעה בשבוע שעבר, בתום הליך ארוך. יעל נגררה אל ההליך בעקבות קביעה של מברר יהדות לקראת חתונתה, כי יש חשש שסבתה אומצה בשנות ה-30 של המאה שעברה. עם זאת, החשש לא בוסס על ממצאים כלשהם.
יעל תיארה: "הוציאו פסק דין בלי שנגיע לשם ונראה את השופט, היינו בשוק מזה. בהתחלה כעסתי ולא רציתי שום קשר לזה, ואז הבנתי שסבתא שלי צריכה מאוד את התשובה שהיא יהודיה, כי מבחינתה היא נרדפה בגלל זה כל החיים, ובגיל 80 אומרים לה 'את לא יהודיה, את מאומצת'".
יעל לא ויתרה, והגישה ערעור באמצעות ארגון עתים לבית הדין הרבני הגדול. אחרי כשנתיים, קבעו הדיינים כי יעל יהודיה ויכולה להתחתן ברבנות.
"עדיין נשאר קצת כעס מכל מההליך", אמרה, "אבל רציתי שתהיה לי חתונה יהודית כמו שצריך, רציתי חופה, ובסוף הייתי צריכה לטוס לחו"ל בשביל זה".
בפסק הדין מתחו הדיינים ביקורת קשה על התנהלות מבררי היהדות, ואף קבעו כי אלה חרגו מסמכותם עד כדי העמדה לדין משמעתי.
יו"ר ארגון עתים שסייע ליעל, הרב שאול פרבר, תקף: "פקידים השתלטו על המערכת, פקידים קובעים למערכת משפטית מה המדיניות שלה. במקום שדיינים יעשו את עבודתם ויפסקו על פי ההלכה, באים הפקידים ועל בסיס איזשהו נתון שיש להם קובעים מיהו יהודי ומיהו לא".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "חוות הדעת של מבררי היהדות הינן בגדר חוות דעת מומחה המהוות המלצה בלבד, ואילו בפן ההלכתי בית הדין כערכאה שופטת הוא זה שמכריע על פי שיקול דעתו. מבררי היהדות בשום פנים ואופן אינם סמכות שיפוטית ומשכך חוות הדעת שלהם הינם בגדר המלצה בלבד. החלטת בית הדין תילמד ובמידה ויימצא כי יש צורך יוסקו מסקנות ויופקו לקחים".
