ועדת החקירה האזרחית לאסון 7 באוקטובר פרסמה היום (שלישי) את מסקנותיה והמלצותיה. ההמלצה שחתמה את הדוח: "חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האסון לאלתר".
חברי הוועדה הם השופטת בדימוס ורדה אלשיך, האלוף במילואים וחבר הכנסת לשעבר איל בן ראובן, המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי, תא"ל במילואים יהודית גרסריו וראש עיריית בית שאן לשעבר רפי בן-שטרית, ששכל את בנו סמל ראשון אלרואי בן שטרית בקרבות 7 באוקטובר.
הוועדה היא גוף פרטי שהחל את פעילותו ביולי 2024. היא אספה עדויות בעיקר מגורמי אופוזיציה ובכירים לשעבר במערכת הביטחון.
כשאין ועדת חקירה ממלכתית | האזינו להסכת "עוד יום"
בדוח המלא שפורסם, שאורכו 75 עמודים, הוועדה פרטה על כשלים שהובילו לדבריה ליום האסון, על ההתנהלות בשעות הראשונות של המלחמה ועל מחדלים שנמשכו גם בתקופה שאחרי תחילת המלחמה.
על פי מסקנות הוועדה, אכן הועברו לראש הממשלה בנימין נתניהו אזהרות חוזרות ונשנות מגורמים בכירים במערכת הביטחון בחודשים שלפני המלחמה, אך אלה לא קיבלו מענה בדיוני עומק ולא הייתה התייחסות לאפשרות של טעות בקונספציה המקובלת, לפיה חמאס מורתע ולא מעוניין במערכה גדולה.
"השאלה שנתונה לפתחה של ועדת החקירה הממלכתית היא 'אם התריעו, מדוע לא פעלו בשטח?'", כתבו חברי הוועדה. "על פי מסקנות הוועדה, ההחלטות האסטרטגיות בנושא ביטחון לאומי נותרו ללא בקרה, ללא מרחב דיון אמיתי ומלא, וללא היכולת ליצור את התשתית לבניית התמונה הרחבה והמלאה".
הוועדה הטילה אחריות אישית על מספרת גורמים במערכת הפוליטית והצבאית שכיהנו בתפקידיהם בעשור האחרון, בראשם ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש אמ"ן אהרון חליווה.
על ראש הממשלה נתניהו כתבה הוועדה כי היה "אחראי לפגיעה בכל מוקדי קבלת ההחלטות, בהם הקבינט והמל"ל, באופן שמנע כל דיון רציני הכולל ריבוי דעות בסוגיות הביטחוניות המשמעותיות". עוד נכתב כי נתניהו "אחראי במידה רבה לקונספציה של 'כסף תמורת שקט', ואחראי לכך שקולות אחרים שביקרו אותה הושתקו לחלוטין".
על פי הדו"ח, נתניהו "התעלם מהמשיכה בדש מעילו ומההתרעות שקיבל בנוגע לכך שאויבינו מזהים חולשה והזדמנות לפתוח במלחמה".
על שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וקודמיהם כתבה הוועדה בין היתר כי הם "אחראים על הצמצום בסד"כ הצה"לי סביב עזה, חוסר המוכנות של החיילים בבסיסים השונים בפיקוד הדרום והפקרתן של התצפיתניות לגורלן ב-7 באוקטובר". עוד קבעו כי "שר הביטחון היוצא והרמטכ"ל אחראים גם לקבלת הקונספציה של 'כסף תמורת שקט', ולהתעלמות מוחלטת מתפיסות אחרות".
אחריות למחדל הוטלה גם על ראשי הממשלה בנט ולפיד, שבתקופת כהונתם, על פי הוועדה, גם כן "שמרו על הקונספציה של 'כסף תמורת שקט', גם אם באופן שונה".
הוועדה הצביעה על הרמטכ"לים שכיהנו בעשור האחרון כשותפים לאחריות, ביניהם בני גנץ - שהיה חבר בשתי ממשלות בשנים האחרונות. "כחלק מהפיקוד הצהל"י, גם הם נושאים באחריות על צמצום הסד"כ ורעיון 'הצבא הקטן והחכם', תוך הסתמכות מוגזמת על טכנולוגיה", נכתב בדו"ח.
מסקנה מרכזית שמופיעה בדו"ח היא שהיהירות שהפגינו הן הדרג המדיני והן כוחות הביטחון הייתה אחד הכשלים הראשונים. "במסגרת העדויות לא זיהינו כי ישנם תהליכים משמעותיים שאמורים לספק 'הגנה' מפני התפתחותה של קונספציה גם כעת", נכתב במסקנות הוועדה. "ההיפך הוא הנכון: נמצא כי גם כיום מתקיימים במלוא העוז כל אותם גורמים שאינם מייצרים חשיבת עומק אסטרטגית באשר להתפתחויות ביטחוניות אפשריות".
באוגוסט האחרון, פנה שר הפנים באמצעות מכתב ליועצת המשפטית לממשלה והוקדש לוועדה האזרחית, ובו הבהיר את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.
לטענת השר ארבל, העדויות שהובאו בוועדה מפי אנשי מקצוע וגורמים מהותיים נוספים, עלולות לפגוע בביטחון המידע מאחר ונשמעות בפומבי.
"מאז הקמתה הופיעו בפני הוועדה והעידו מרצונם החופשי בעלי תפקידים שונים שהביאו בפניה מסמכים שחשבו לרלוונטיים. נוכח העדויות שפורסמו, לרבות זו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד, עולה חשש ממשי שהוועדה גובה עדויות שעליהן חל חיסיון ועוברת בכך עבירות של ביטחון מידע ושיבוש מהלכי משפט", כתב השר.
ראש האופוזיציה לפיד נמנה בין מוסרי העדות בוועדה, כך גם תצפיתניות ששירתו במוצב נחל עוז וטענו שהתריעו פעם אחר פעם מפני הסכנות.
עמית ירושלמי, אחת מהן, סיפרה על החודשים שקדמו לטבח: "ראיתי התגברות של הפרות סדר על הגדר. בתקופה האחרונה היו הפרות סדר משוגעות. ובנוסף לזה היה גם את שיירת הטנדרים, שבספירה האחרונה שלי היו ממש שלוש פעמים ביום, שיירה של טנדרים שנוסעים מנתיב העשרה לכרם שלום, כ-30 טנדרים שיש עליהם מחבלים חמושים עם מצלמות דגלי חמאס ופלסטין".
תקציר דו"ח ועדת החקירה האזרחית:
