רבקה בוחבוט, אשתו של אלקנה בוחבוט, סיפרה היום (ראשון) בתוכנית "סדר יום" עם ליאת רגב על תחושותיה בעקבות אות החיים מאלקנה שפורסם אמש, על ההתעלמות מהממשלה, ועל החלטתה להתחיל להתראיין לתקשורת אחרי תקופה ארוכה בה המשפחה שמרה על פרופיל נמוך.
אתמול פורסם סרטון של אלקנה, השני בתוך חמישה ימים. "אי אפשר לדמיין את מה שאני עוברת. אין לי טלגרם, מחקתי אותו ב-7 באוקטובר". רבקה סיפרה. "הקצינה התקשרה וביקשה ממני להיכנס ולראות. אמרתי - זה 'חד משמעית הקול של בעלי'. אין דבר יותר כנה מהסרטון הזה, אני מכירה את בעלי. הוא דיבר מהלב".
"זה פשוט דמעות, דמעות לראות בעל שהקריב את עצמו, את החופש שלו, בשביל להציל אחרים. עד היום הוא עדיין שם, חסר תקווה, יורד על הברכיים, קורע את הבגדים שלו, מתחנן למדינה שיוציאו אותו". היא אמרה. "אני כל כך רציתי לתת את הצעקה שלי ולהגיד לו שהבן שלו מחכה לו כל יום, שיש אישה וילד שמחכים לו ולא מאבדים תקווה".
"אני רואה בן אדם שמאבד את התקווה ובכאוס. בעזרת ה' הוא יחזור בריא בגוף ובנפש. הוא גם ימצא משפחה אחרת, וילד אחר. כולנו השתנינו בתקופה הזאת". היא אמרה.
משפחתו של אלקנה בוחבוט התירה לפרסום את אות החיים החדש: ""אנחנו חרדים ודואגים. עוד כמה זמן אלקנה יכול לשרוד בגיהנום בעזה? אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה מהציבור בישראל - תקשיבו לצעקתו של אלקנה. אל תשכחו אותו. חייבים להציל אותו ואת אחינו שבשבי"@hadasgrinberg pic.twitter.com/UIYtNM2KrI
— כאן חדשות (@kann_news) March 29, 2025
היא סיפרה שאלקנה יכול היה להינצל מהנובה, ממנה נחטף, אך בחר להישאר ולהציל אנשים אחרים. "ב-6:29 הוא היה אחראי על שני דיג'יי שהביא לבמה שלו, שעבדה עד 5:30. כשהתחילו הטילים הוא דאג לכל האנשים שהוא הביא לשם כי הוא גם מכר כרטיסים והיה חלק מההפקה. הוא לא הציל את עצמו, הוא החליט להישאר שם ולעזור, כי הייתה לו אחריות. בעקבות ההחלטה ההירואית להישאר שם לעזור הוא נשאר מאחור, חטפו אותו".
"אני הספקתי לדבר איתו ב-8:06". היא סיפרה. "הוא דיבר ממש ברוגע. הוא אמר 'יש קצת בלאגן, אני עוזר פה לפנות אנשים'. זה מה שהוא אמר לאמא שלו, וכשאני התקשרתי הוא אמר לי 'מאמי אני פה עוזר לאנשים לצאת, תני לי רגע ואני אחזור אליך, הכל בסדר'. אני אמרתי לו 'תקשיב, זה לא רק טילים, יש גם מחבלים'. הוא אמר לי - 'אני מבטיח שאני אחזור הביתה', ואני חיה כל יום על ההבטחה שלו".
היא הוסיפה שאלקנה סיפר את הדברים גם לאוהד בן עמי, אותו היא פגשה לאחר ששוחרר מהשבי. "כשפגשתי את אוהד בן עמי כמובן רציתי לשמוע מה קרה שם ב-7 באוקטובר. אנשים אמרו לי שהם ניצלו בזכות אלקנה, אבל את מחכה שהוא יחזור ואת רוצה לשמוע מהפה שלו את כל מה שחווה שם. הוא סיפר לאוהד שהוא היה יכול לצאת משם (מהנובה), אבל הייתה לו הרבה אחריות על הרבה אנשים שהוא הביא לשם".
"הוא כל כך דואג לי ולילד שלי שזה חונק אותי. אני כל כך כועסת, כל כך בסערת רגשות. מה זה הביזיון הזה? למה אני צריכה לשמוח שראיתי אותו בסרטון במקום שהוא יהיה פה בבית לידי? איפה המדינה, איפה הממשלה?" לדבריה, עד היום ראש הממשלה לא יצר עמה קשר.
"אני רוצה להגיד לממשלה: תתביישו לכם. אני עד היום לא קיבלתי שיחה מראש הממשלה. זאת גזענות נגד עולה חדשה, בושה שאני לא מקבלת שיחה, שאין לי את המקום שלי, שאין לי הבטחות, שאין לי עם מי לדבר. הדרך היחידה שיש לי היא לדבר עם התקשורת".
בריאיון היא הסבירה מדוע המשפחה החליטה בהתחלה לא להתראיין ולא להופיע בתקשורת, ומדוע שינתה את דעתה. "בהתחלה זה היה עניין של לדאוג לו, לא לשים אותו בפרונט. אבל זו הייתה טעות. חשבנו והקשבנו לגורמים, אני לא אומרת שמות, שאמרו לנו שזה חכם. זו גם הייתה ההחלטה של המשפחה. אבל מאז שיצאה הרשימה ההומניטרית, שבעלי היה צריך להיות שם - הוא אסמטי וגם אבא לילד - אם אני לא אצא, אף אחד לא יצא בשבילי".
"אני צועקת את הצעקה בכל מקום, כי אני חייבת שאנשים יפסיקו להסתכל לצדדים ויסתכלו על מה שחשוב במדינה הזאת. אני באה מקולומביה, שיש שם חטיפות כל יום. זה מה שיקרה אם המדינה לא תיקח אחריות ותוציא אותם". היא הוסיפה. "לאנשים שממשיכים את החיים שלהם בבתי קפה, במסיבות והכל - תהנו לכם, החיים ממשיכים, אבל אל תסתכלו לצדדים. תסתכלו על העיקר, והעיקר זה להביא את כולם הביתה. איך אפשר להמשיך כרגיל כשיש שם אנשים שחייבים להחזיר אותם, שאין להם שום קשר למלחמה הזאת?"
"אהוב שלי, אין יום שאנחנו לא חושבים עליך ולא מחכים שתחזור הביתה. אני אעזור לך לצאת משם, גם אם זה הדבר האחרון שאני אעשה בחיים שלי. אני רק צריכה אותך. אני מתגעגעת לחיבוק שלך, לנשיקה שלך, למגע שלך. אני אוהבת אותך ואתה תהיה בבית בקרוב בעזרת השם".
