אסון נחל צפית: בית המשפט גזר הבוקר (שלישי) 7 שנות מאסר על ראש מכינת "בני ציון" יובל כאהן, ועל המדריך אביב ברדיצ'ב שגרמו ברשלנות למותם של עשרה תלמידי המכינה באסון נחל צפית לפני 7 שנים. כמו כן, גזר השופט על כל אחד מהם תשלום פיצויים בסך 210 אלף שקלים.
השניים הורשעו בעשרה סעיפי גרימת מוות ברשלנות באסון הטרגי, בו נספו אילן בר שלום, עדי רענן, אגם לוי, יעל סדן, שני שמיר, מעין ברהום, אלה אור, רומי כהן, גלי בללי וצור אלפי.
"העשרה לא שבו מהטיול ולא ישובו. פרק הממצאים העובדתיים ארוך, ואימץ את רוב קביעות כתב האישום", קבע השופט בהקראת גזר הדין. "הנאשמים פגעו בערכים רבים ובהם בערך הנעלה ביותר בשיטתנו המשפטית - קדושת החיים. לטיול לא היה הכרח לצאת, טיול שהזהירו מפניו. הנאשמים הם שגרמו לפגיעת הנחשול. אחד שהחליט להיעלם ולהיאלם, וכששמע החליט לא להתייחס. ושני שלוקח קבוצת צעירים שסומכת עליו אל הנחל חרף האזהרות".
"רשלנותם של הנאשמים לא הייתה רגעית. רשלנותם נמשכה שעות ארוכות. לכל אחד מהנאשמים היו הרבה הזדמנויות להפסיק ולא עשה כ", הוסיף השופט והתייחס לעניין האחריות: "יובל לא הודה שכשל וקיבל אחריות, נהפוך הוא - הוא הטיל אחריות ולו ברמיזה על אחרים. נטילת האחריות שלו היא בגדר קליפה ריקה, לא אחריות אמיתית. גם אביב לא לקח אחריות אלא כפר באחריות והצביע על אחרים. מצאתי שיש עליהם לקבל עונש דומה".
אביה של שני שמיר, שנספתה באסון הקשה, שיתף הבוקר את תחושותיו בריאיון בתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב בעקבות גזר הדין: "הגענו להרבה מאוד דיונים וזה היה קשה. קשה לראות אותם לא מקבלים אחריות ושום דבר שתלוי בהם לתקופה ארוכה מאוד".
העונש ניתן לאחר הליך משפטי שארך כחמש שנים, ולאחר דחיית גזר הדין שלוש פעמים. בכאן חדשות פורסם בעבר על מספר אסונות באותה מכינה: שיטפון, היפותרמיה והתייבשות, כולל בטיול דומה שנה קודם לאסון. לפי עדויות חניכים, את כל האירועים האלה הפכו במכינה לבדיחה, והמידע הוסתר מההורים. יתרה מכך, ראש המכינה אף כתב את הנחיות הבטיחות לכלל המכינות בארץ - כאשר האינפורמציה שכתב על שיטפונות הייתה שגויה ומסוכנת.
הורי הנספים: "אחרי שנותרנו בהלם מההרשעה המקילה, בניגוד לעובדות שעלו במשפט, דווקא עכשיו השופט צריך לקבוע תקדים לכל החברה הישראלית: על מחדלים משלמים, ואם יש אחריות - יש אשמה". חשפנו כאן מחדלים קשים מאוד בטיולי המכינה, שסיכנו את החניכים. ועדת החקירה הממלכתית שההורים נלחמו להקים למרות התנגדות בממשלה, לא הגיעה למסקנות פרקטיות וראשת הוועדה הודתה שנכשלה".
מנהלי המכינה, יובל ואביב, הורשעו ב-17 בנובמבר 2024 ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של חבלה ברשלנות. זאת בניגוד לכתב האישום המקורי, בו נקבע סעיף אישום חמור יותר - המתה בקלות דעת.
בהכרעת השופטים נטען כי הבסיס להכרעה נשען על כך שלא נמצא היסוד לפיו השניים היו מודעים לסכנה. "אדם מן היישוב היה צופה את התוצאה מול הסיכונים. בניגוד לטענת ההגנה, זו לא עבירה אחת אלא עשר, זה המעשה המוסרי וקדושת החיים של כל קורבן ושל כל משפחה".
ראש המכינה יובל כאהן יזם יציאה לנגב תחת גשמים עזים וחשש לשטפונות, למרות אינספור אזהרות, הוא קרא למי שחשש "היסטרי" והפעיל לחץ כבד כדי שהטיול יצא למדבר באותו תאריך. כאהן אמר כי המדיניות שלו, היא "לקיחת סיכונים, תחת מחשבה והתארגנות". הוא טען שלא ידע שהם נכנסים לנחל הספציפי, אבל כן לנחל אחר שגם הוא באותו אזור.
יובל אף כתב את הנחיות הבטיחות לכלל המכינות בארץ. האינפורמציה שהוא כתב על שיטפונות הייתה שגויה, וגם שיטת הטיול שהוא הנחיל בביטחון עצום היא שגויה ומסוכנת.
המנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב החליט להכניס את החניכים לתוך נחל שאותו לא הכיר, בזמן גשם, ללא טיול מקדים - וטען שעדכן את מנהלו פעמיים, וכי כאהן משקר על כך שלא ידע. ברדיצ'ב גם טען שכאהן מסר לו מידע מוטעה לגבי אפשרות טיול בשיטפון. גם הוא קיבל הרבה מאוד אזהרות של גורמי מקצוע אבל שני המנהלים התעקשו לקבל חוות דעת נוספות, למשל מחניך לשעבר של המכינה ששירת כחייל חזאי בחיל האוויר, שלא הבין בשיטפונות.
ההורים דרשו צדק, אך ההרשעה מקלה
ביום שבת יצוינו שבע שנים בדיוק לאסון הגדול מסוגו בישראל – שיטפון צפית. עשרה בני נוער – תשע בנות ובן - הובלו אל מותם, למרות אינספור אזהרות. 17 ניצלו בנס אחרי שזה קרה – רבים נעלמו, איש לא קיבל אחריות. לאחר משפט שארך כחמש שנים, וכשישים עדי תביעה, הורשעו שני מנהלי המכינה. כתב האישום היה חמור הרבה יותר – המתה בקלות דעת, עם עונש חמור פי ארבעה. השופט יובל ליבדרו בחר לזכות אותם מהסעיף ובו הידיעה שהם מסכנים את החניכים.
רותם בר שלום, אמה של אילן: אילן הצטרפה למכינה בעקבות סבתה, אחת המקימות, שמאז מגיעה לכל דיון, לא מאמינה עדיין שכל חבריה הטובים מהמכינה הפנו לה גב: "אני מצפה מהשופט, אם הוא שופט בישראל, שלא יתעלם מהתמונה הכוללת שיש אחריות בלי אשמה. יש לו אפשרות לעשות שינוי בתפיסה שכל אחד יכול להמר בחיים, להתרשל, יש לו שינוי לעשות שינוי בשיח של כל החברה הישראלית. מאוד נפגענו שהוא הרשיע אותם בסעיף קל משמעותית מהאישום, קבע שהם לא היו יכולים להבין שיש סכנה. איך אין סכנה אם הם לא הפסיקו לדון בווטסאפים בסכנה? כל המדינה רק דיברה על שטפונות, ואלה גם האזהרות שקיבלו".
לאחר הדחייה האחרונה בגזר הדין שאותה שוב אישר השופט יובל ליבדרו, דורית, אמה של מעיין ברהום אושפזה עם קוצר נשימה."אני מאוד חרדה מעונש קל. גם ההרשעה מאוד קלה בלי הסבר מספק. המדינה דורשת 12 שנים כלא, הסניגורים דורשים עבודות שירות, או לקרוא להם גיבורי ישראל. אנחנו כבר לא יכולים לעמוד בזה. אנחנו רוצים שהם ישלחו לכלא לכמה שיותר זמן".
ב-26 באפריל 2018 הגיעו 25 תלמידי המכינה הקדם-צבאית "בני ציון" לטיול בנחל צפית בדרום ים המלח, כשהם מלווים בשני מדריכים וחובש. הנערים נקלעו לשיטפון עז בנחל, עשרה מהם הצליחו לחלץ את עצמם - אך השאר נסחפו בזרם החזק. לאחר חיפושים ומבצע חילוץ, אותרו כמה מהתלמידים כשהם סובלים מהיפותרמיה. עשרה מהתלמידים נמצאו ללא רוח חיים.
