סמ"ר עומר ואן גלדר נפל בשבת האחרונה בפיצוץ מטען בג'באליה, יחד עם חבריו לגדוד סמ"ר אופק ברהנה וסמ"ר ליאור שטיינברג. אימו תהילה שיתפה הבוקר (רביעי) בריאיון בתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב בתחושות הקשות במשפחת ואן גלדר, והקושי לעכל את הבשורה המרה.
"אני עדיין לא קולטת. עומר היה כל הזמן סוגר 21 ו-28 ימים, אז הייתי מורגלת בשבועות של געגוע והיעדר שלו כאן. בינתיים זה מרגיש כאילו הוא עדיין סוגר איזו תקופה בצבא", שיתפה האם תהילה. "אני עוד לא מעכלת שהוא לא באמת יחזור. זה מרגיש כמו סרט שאני נמצאת בו, אני עוד לא באמת מבינה את המציאות נכוחה".
האזינו לריאיון המלא עם תהילה ואן גלדר בכאן רשת ב
עומר ואן גלדר, בן 22 ממעלה אדומים, התגייס חודשיים לפני תחילת המלחמה, באוגוסט 2023. "באוקטובר הוחלט לקצר להם מאוד את ההכשרה ואת הטירונות. הם ישר נכנסו ללחימה, ארבעה חודשים בלבד אחרי תחילת המלחמה. מאז הוא היה בכל גזרה אפשרית - בצפון, ביהודה ושומרון אך עיקר הפעילות הייתה בעזה".
"הוא תמיד שיתף אותנו במה שעובר עליו", סיפרה תהילה. "אנחנו בית שמדברים בו על הכול, הכול תמיד על השולחן. אם אני חוששת - אני אומרת זה, אני לא מסתירה או מייפה את המציאות. היו דברים שהוא היה יכול לתת להם מענה שמניח את הדעת, ויש דברים שאין לנו שליטה עליהם".
אחד הדברים שתפסו את העין בתמונות של עומר הוא החיוך התמידי שמרוח על פניו. "זה לא בגלל שמצאו זווית צילום מחמיאה, הוא פשוט בן אדם שכל הזמן מחייך אז קל לתפוס אותו מחייך. אלה הפנים שלו, הוא היה מאיר פנים, מחייך, חיובי ותמיד משתדל למצוא את הטוב בכל סיטואציה, גם בדברים מורכבים. הוא היה בן אדם ששואף למצוינות, זה חלק מבאג שיש למחוננים, ה'פרפקציוניזם'".
גילו הצעיר של עומר לא מנע ממנו לחלום חלומות ולתכנן את עתידו לפרטי פרטים. "הוא היה אמור להיות רופא חירום, הוא כבר בדק איפה יש את התוכנית הכי טובה כדי להתמחות. הייתה לו אזרחות הולנדית אז הוא שקל את כל האפשרויות. הוא וחברה שלו תכננו איפה יגורו ומה יעשו. ביקשו ממנו לצאת לקצונה, הוא אמר 'חבר'ה יש לי 7 שנים של לימודים, אחזור כקצין אבל קצין רפואה ולא מטעם ההכשרה'".
"הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, הוא התקבל לתוכניות מאוד יוקרתיות בצה"ל, למשל 'תלפיות', הוא היה יכול להגיע למקומות אחרים בצבא, אבל סירב. הוא אמר אני אהיה רופא, זו תהיה השליחות שלי בעולם. הוא רצה להגשים את זה", סיפרה האם תהילה.
ביום חמישי בשבוע שעבר, יומיים לפני התקרית הקשה בג'באליה, קיבל עומר אפטר מהצבא. "הוא יצא לחתונה של המפקד שלו, מפקד המחלקה. היה לו חשוב להגיע אליי ולתת לי מכתב ומתנה שהוא והאחים שלו קנו לי. היה לי אתמול יום הולדת, אז הוא כתב לי מכתב. אבל אתמול קיבלתי מתנה אחרת".
"הייתי רוצה שכולנו נהיה קצת עומר. שנחייך, שנראה טוב, שנעשה טוב, שנשאף למצוינות, שנשאף לעשות דברים טוב יותר, שנהיה חברה מתוקנת, שנדבר טוב, שנחשוב טוב. יש לנו את הארץ הכי מדהימה בעולם ואת העם הכי מדהים בעולם בפער. אני בטוחה בזה".
