אריאל טמן, איש מילואים שעסק בזיהוי גופות במהלך שירותו, אותר אתמול ללא רוח חיים בביתו באופקים לאחר ששם קץ לחייו. כך הותר היום (שני) לפרסום.
אריאל שירת במילואים ברבנות הצבאית, ובמהלך המלחמה הוצב ביחידת החקירה והזיהוי (יחק"ז) שעוסקת בחקירת נסיבות מוות במקרים מורכבים. בשלב מסוים סופח ליחידת זיהוי החללים של פיקוד העורף, ובתפקידו האחרון במילואים עסק בהגנת יישובים. באופקים, שימש כראש ארגון הצלה.
אריאל הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. מצה"ל נמסר כי בעקבות האירוע נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת, עם סיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית.
בת אל, אחותו של אריאל, סיפרה לכאן חדשות: "הוא היה האדם הכי חזק שהכרתי, הוא היה החוסן שלנו, אם רציתי כוח הייתי שואבת ממנו. זאת הפתעה נוראית, הוא היה העוגן של הבית מ-7 באוקטובר. הוא נתן לנו כוחות. בזכותו התמודדנו, בזכותו הרמנו את הראש".
עוד הדגישה: "הדבר היחיד שאני מקווה, זה שהיחידה הזאת שהוא משרת בה - תפסיק להיות שקופה. כנראה שכמה שהם מנסים להיות חזקים, הם סוחבים בלב דברים וכולם מפספסים את זה". אשתו כתבה: "היינו פעם משפחה נורמלית ויפה, השארת אותנו לבד".
"כל הזמן חייך ודאג לאחרים. לא היו תמרורי אזהרה"
מאיר אשכנזי מארגון ההצלה, הכיר אותו היטב: "היינו בקשר צמוד בשנה וחצי האחרונות. אנחנו לא ראינו תמרורי אזהרה. הוא היה העיניים שלנו באופקים, גם לגבי המצב הנפשי של המתנדבים. הוא דיבר איתי על אחרים כל הזמן, שאלתי אותו: 'מה איתך? הוא כל הזמן רק חייך ודאג לאחרים".
"ב-7 באוקטובר יצא לטפל באופקים, הוא זה שבישר לאישתו של חבר טוב שלו, אהרון חיימוב, שנרצח באמבולנס. מאז היה או במילואים או במד"א", סיפר אשכנזי.
חבר נוסף של אריאל: "הוא היה בחלק הצבאי של מחנה שורה מהימים הראשונים. היה בצוות המצומצם שעבר על תיקי זיהוי הגופות, עבודה שעות ארוכות בחוץ, מימין ומשמאל יש גופות. הצוות המצומצם נחשף להרבה יותר מקרים מאשר החיילים שקיבלו ראשונים את החללים".
"שחיקה והזנחה מערכתית": המכתב של המטפלים בחללי צה"ל לראשי מערכת הביטחון
לאחר מותו, פורום משרתי המילואים המטפלים בחללי צה"ל שיגר פנייה דחופה לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולמשרד הביטחון: "הטרגדיה הזו איננה מקרה פרטי. היא נובעת ממציאות ארוכת שנים של התעלמות, שחיקה והזנחה מערכתית".
עוד נכתב: "משרתי המילואים המטפלים בחללים נותרים לבדם – ללא מערך תמיכה, ללא הכרה, ללא הכשרה, ובעיקר – ללא מי שידבר בשמם. הכאב מצטבר, הדממה חונקת, והשבר נחרט בנפש".
במכתב, הניפו אצבע מאשימה כלפי הרבנות הצבאית, ובראשה – הרב הצבאי הראשי, על היעדר תמיכה במערך המטפל בחללים:
תפקידו המרכזי, בין השאר, הוא להנהיג, לתמוך ולשאת באחריות למערך המטפל בחללים: "מזה שנים רבות אנו עדים לרפיון מוחלט בתפקודו".
עוד הוסיפו באשר לרב הצבאי הראשי: "הוא מנותק לחלוטין מהשטח. איננו נוכח, איננו שומע, ואיננו עוסק בענייני הליבה של מערך הקבורה. הוא אינו מגיע לזירות, אינו פוגש את המשרתים, אינו מנהל שיח, ואינו מקדם יוזמות הכרחיות".
במהלך החודש האחרון דווח על עוד ועוד מקרי אובדנות בקרב חיילים. אחד המקרים היה של דניאל אדרי, חייל מילואים שסבל מפוסט טראומה, שם קץ לחייו לפני כחודש. למרות שהגיש בקשה לקיום ועדה לפני כחצי שנה, רק לאחרונה קיבלה אימו של אדרי את הזימון. "אני מלא תקווה כי הוועדה הרפואית תיתן ביטוי הוגן ככל הניתן", מסר עורך הדין של המשפחה.
מוקד ער"ן לטיפול עזרה ראשונה נפשית לחיילים *2201. מוקד בצה"ל לחיילים בסדיר ובמילואים ומאוייש על-ידי קב"נים שזמין 24/7 *6690 בשלוחה 4. קו חירום קו נפש אחת 8944*
