ביממות האחרונות, ימים לבחירות בישראל, דיווחו בהרחבה כלי תקשורת בישראל ובעולם על ניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ליזום מתקפה נגד איראן עוד לפני יום הבוחר, צעד שעל פי הפרסומים הוביל למחלוקת ולמשבר קשה בינו לבין הרמטכ"ל אייל זמיר.
בחלק מהדיווחים נטען שנשיא ארצות הברית טראמפ הטיל וטו על תקיפה ישראלית באיראן עד אחרי בחירות האמצע בארצו, שיתקיימו ב-3 בנובמבר. בדיווחים אחרים נטען שזמיר הביע אף הוא התנגדות למהלך, תוך שעדכן בנושא את יו"ר המטות המשולבים דן קיין. לכך מצטרפות אמירות של בכירים ישראלים שלפיהן "אין דחיפות לתקוף באיראן לפני הבחירות".
אין ספק שראש הממשלה ושר הביטחון מנצלים בשבועות האחרונים את תפקידם לשם הפחדה. איומים על איראן, חיזבאללה, חמאס בעזה, ואפילו צילומים שערך נתניהו בימים האחרונים בתוך בסיסי חיל האוויר - סרטון אחד כשברקע מטוס קרב, ושני עם סוללת הגנה אווירית.
מוקדם יותר היום פרסם דובר צה"ל הודעה שאושרה על ידי הרמטכ"ל באופן אישי ובה 55 מילים, שאף אחת מהן לא מכחישה את הדיווחים השונים. בצבא אמרו את המובן מאליו: "צה"ל ממוקד במשימותיו ומצוי בדריכות גבוהה בכל אחת מהזירות, אל מול התראות שונות ורגישות התקופה. הפעילות המבצעית והשיקולים הנלקחים בצה"ל הם ביטחוניים, מקצועיים, ענייניים וממלכתיים בלבד, וכל שיח אחר הוא מטעה ואינו רלוונטי".
כאזרח, תגובת צה"ל לא מספקת אותי, שכן היא לא עונה על השאלה החשובה ביותר: מה יקרה אם ראש הממשלה יורה לצה"ל לתקוף באיראן לפני הבחירות? כן, זו ממשלה שנמצאת בימיה האחרונים והמנדט שקיבלה מהעם ייגמר מחר.
האם צה"ל יוכל לסרב להחלטה של הדרג המדיני? האם רמטכ"ל יכול לדרוש מהדרג המדיני שלא לקבל החלטות שיכולות להשפיע על כולנו? האם הוא יוכל לדרוש קבלת החלטות רק מממשלה שקיבלה מנדט מהעם?
החלטה על חידוש המערכה באיראן עלולה להכניס רבים למקלטים, וכמובן לגרום לביטול הבחירות. מצופה מהדרג המדיני שלא לבצע מהלכים שעלולים להשפיע על הבחירות, אך לפי ההתנהלות בשבועות האחרונים, והצלצול בפעמוני המלחמה, הציפייה הזו אינה סבירה.
נראה שבשבועות האחרונים, במסגרת קמפיין הבחירות של מי שאחראי על הביטחון של כולנו - ראש הממשלה ושר הביטחון - גם הביטחון שלנו וגם תחושת הביטחון הפכו לחלק מהקמפיין.
