עוד לא ברור אם יש מנצח בבחירות, אבל בוודאות יש מפסיד: בנימין נתניהו. הקואליציה היוצאת מונה 68 חברים. לגוש נתניהו כעת מסתמנים במדגם כאן חדשות כ-50 מנדטים בלבד, שלא מאפשרים הקמת ממשלה. הציבור אמר את דברו.
>> מדגם כאן חדשות: אין הכרעה, גוש איזנקוט הוא הגדול ביותר | הנתונים המלאים
בגוש נתניהו מאשימים בתוצאות את אחוזי ההצבעה, כאילו היו נתון בלתי ניתן להשפעה, כמעט כמו מזג האוויר. אחוזי ההצבעה משקפים את הדחיפות של ציבור שרוצה שינוי, או את האדישות של מי ששבעו מנציגיהם. בעוד שמצביעי גוש איזנקוט הם מהראשונים, חלקים בציבור החרדי בוודאי נמנים על אלה שהביעו מחאה שקטה באי-התייצבות. הציבור הערבי הגיע באחוזים מרשימים ביותר לקלפיות, ביחס למערכות הבחירות הקודמות, ואולי דן בזה את ישראל לסיבוב בחירות נוסף.
עד היום, אפשר היה לחשוב שהישארותו בשלטון למרות מחדל 7 באוקטובר מלמדת כי הציבור סלח, גם אם לא שכח, או לפחות לא תולה בנתניהו את האחריות. תוצאות הבחירות המסתמנות מחייבות מסקנה אחרת: נתניהו נשאר עד עכשיו בשלטון לא כי רוב הציבור מעוניין בו, אלא כי הרוב שמעוניין להדיח אותו מתקשה להסכים לגבי מחליפו.
עכשיו, יצטרך הרוב הזה להחליט על מה הוא כן מסוגל להסכים. בטווח זמן לא ארוך, סביר שגוש איזנקוט והמפלגות הערביות יוכלו להסכים על החלפת יושב ראש הכנסת, וגם על כמה מהלכי חקיקה. ממשלה, לעומת זאת, תוכל לקום בכנסת הנוכחית באחד משלושה תרחישים:
1. ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות, בניגוד להבטחות של 2 מראשי גוש השינוי.
2. עריקה מגוש נתניהו, בין אם של מפלגה או של ח"כים בודדים.
3. ממשלת אחדות מסוג כלשהו.
על תרחישים (1) ו-(2), איזנקוט יתחיל לעבוד מיד ובמקביל. אחרי ההלם הראשוני, סביר שנתניהו יקרא להקים ממשלת אחדות, ברוטציה על ראשות הממשלה. איזנקוט יודע היטב שאם יאפשר לנתניהו את הבכורה ברוטציה כזאת, אפשר יהיה להתחיל לסכם את הקריירה הפוליטית שלו. ומה במקרה של רוטציה כשאיזנקוט ראשון, בניגוד להבטחתו המקורית? בשבועות ובחודשים הקרובים אנחנו עשויים לגלות עד כמה גמישה הייתה הבטחת הבחירות הזאת.
