בוועדת הבחירות המרכזית נערכים ליותר מ-650 אלף ישראלים שיצביעו במעטפות כפולות ושקולותיהם יהוו כ-15 מנדטים. כל הקולות האלה לא נספרים הלילה בקלפיות, אלא בכנסת בימים שאחרי הבחירות. לכן, התוצאות שיתפרסמו הלילה לא יהיו התוצאות הסופיות.
מעטפות כפולות הן הקולות של כל מי שהצביע בקלפי אחרת מזו שבה הוא רשום, ובהם בין היתר חיילים, שוטרים, אסירים, מאושפזים ונציגי המדינה בחו"ל. הספירה שלהן צפויה להסתיים רק ביום חמישי. עד אז, כל התוצאות שיתפרסמו יהיו חלקיות בלבד.
מי מצביע במעטפה כפולה?
כל מי שמצביע מחוץ לקלפי שבה הוא רשום בפנקס הבוחרים. מדובר בין היתר בחיילים המצביעים בקלפיות הצבאיות בבסיסים, במוצבים ובקלפיות ניידות, וגם בשוטרים, אסירים, מאושפזים בבתי חולים ודיירי מוסדות, בוחרים בעלי מוגבלויות שמצביעים בקלפי נגישה, חברי ועדת קלפי ומזכירי הקלפיות, ונציגי המדינה בחו"ל. מחוץ לישראל הוקמו כמאה קלפיות בנציגויות ישראל בעולם. הן כבר נסגרו, והקולות שלהן נספרים בארץ אחרי יום הבחירות.
מה חדש במערכת הבחירות הנוכחית?
שתי קבוצות מגדילות במערכת הבחירות הזו את מספר המעטפות הכפולות. הראשונה היא אנשי מילואים, שרבים מהם יצביעו ביחידותיהם ולא ליד הבית. השנייה היא מפונים שעזבו את בתיהם בגלל המצב הביטחוני מאז 7 באוקטובר 2023 וטרם שבו. המפונים יכולים להצביע בקלפי ייעודית עבורם אחרי הזדהות וחתימה על הצהרה.
חיילים המשרתים מעבר לגבול, למשל בעזה, בסוריה ובלבנון, יכולים היו להצביע כבר החל מ-20 באוקטובר בשעה 22:00, וכך גם חיילים שיוצאים לפעילות מבצעית ביום הבחירות. חייל כזה, אם אין ברשותו תעודה מזהה, יכול להזדהות באמצעות הדסקית הצבאית, באמצעות חייל אחר שמכיר אותו, או בעזרת צילום של מסמך מזהה.
>> מחאה או בזבוז זמן: מה הסיפור של הפתק הלבן?
למה המעטפות כפולות?
כי צריך לדעת מי הצביע, מבלי לדעת למי הוא הצביע. הבוחר מכניס את הפתק למעטפה פנימית וסוגר אותה כשעליה אין אף פרט מזהה. המעטפה הפנימית נכנסת למעטפה חיצונית, שעליה כתובים פרטי הבוחר. במהלך הספירה בכנסת מקלידים את הפרטים ובודקים אותם אל מול פנקס הבוחרים במטרה לוודא שהבוחר לא הצביע גם בקלפי הרגילה שלו.
אם מתברר שהבוחר הצביע פעמיים, הקול במעטפה לא נספר. אם הכול תקין, פותחים את המעטפה החיצונית ומשמידים אותה. המעטפה הפנימית נספרת ללא אף פרט על הבוחר. בדיקה זו היא למעשה הסיבה לכך שהספירה אורכת ימים ולא שעות: כל אחת מהמעטפות נבדקת מול רשימות הבוחרים של הקלפיות הרגילות.
כמה מעטפות כפולות היו בבחירות הקודמות?
האם המעטפות הכפולות משפיעות על תוצאות הבחירות?
לפעמים כן, בדרך כלל במנדט אחד או שניים.
בשנת 2013 התחזקה מפלגת הבית היהודי מ-11 ל-12 מנדטים אחרי ספירת המעטפות הכפולות, ומפלגת רע"מ-תע"ל ירדה מחמישה לארבעה. בשנת 2015 הסתיימה ספירת המעטפות הכפולות בתוספת מנדט לליכוד, מ-29 ל-30, וגם למרצ, שעלתה מארבעה לחמישה מנדטים. הרשימה המשותפת ירדה אז מ-14 ל-13 מנדטים, ויהדות התורה משבעה לשישה.
באפריל 2019 השפיעה ספירת המעטפות הכפולות על התוצאות הסופיות, אך לא לזמן רב. הליכוד עלה מ-35 ל-36 מנדטים, ויהדות התורה ירדה משמונה לשבעה מנדטים. כשבוע לאחר מכן, אחרי בדיקות של הוועדה, המנדט חזר אל יהדות התורה.
המנדט שעובר הוא בדרך כלל אחד המנדטים האחרונים שמחולקים, ולפעמים הוא מוכרע בהפרש של אלפי קולות בלבד. גם מפלגה שנמצאת קרוב לאחוז החסימה, 3.25%, עלולה לעבור אותו או ליפול ממנו בזכות המעטפות הכפולות.
מה זה אומר על המספרים שיוצגו הלילה בכלי התקשורת?
המדגמים בטלוויזיה בשעה 22:00 הם הערכות שמבוססות על סקר, ואינם מהווים תוצאות רשמיות. התוצאות שתפרסם ועדת הבחירות במהלך הלילה ומחר כוללות רק את הקלפיות הרגילות, בלי המעטפות הכפולות. כל מפת מנדטים שמתפרסמת לפני יום חמישי עלולה להשתנות, במיוחד אצל מפלגות שקרובות לאחוז החסימה או למנדט נוסף.
מתי יפורסמו התוצאות הסופיות?
ספירת כל הקולות, כולל המעטפות הכפולות, צפויה להסתיים במהלך יום חמישי הקרוב. אולם, גם אלה לא יהיו התוצאות הרשמיות. התוצאות הרשמיות יתפרסמו ברשומות עד יום רביעי, 4 בנובמבר, שמונה ימים אחרי הבחירות. הכנסת ה-26 תושבע שישה ימים לאחר מכן, ביום שלישי, 10 בנובמבר.
