ביום רביעי השבוע פורסמה בארצות הברית הודעה שלא עשתה יותר מדי רעש. בשנים אחרות, בטח בימים שלפני מגפת הקורונה, הודעה כזאת הייתה זוכה לבולטות גדולה יותר, בעיקר במדורי הבידור. אבל לא כך, לפחות לא השנה.
איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד, הודיע כי טקס פרסי גלובוס הזהב, אותו הוא מעניק מדי חודש ינואר זה 78 שנים, יתקיים השנה ללא שידור חי, שטיח אדום, קהל או מגישים וללא סיקור תקשורתי. אתמול אפילו פרסם אתר החדשות האמריקני "דדליין", כי בניגוד להערכות - הטקס לא יועבר באתר הרשמי של האיגוד, וכי רשימת הזוכים תעודכן בזמן אמת ברשתות החברתיות בלבד.
מוזר, לא? הרי רק בשנה שעברה, כשמבצע החיסונים הראשון היה רק בתחילתו, הטקס הזה התקיים למרות המגפה – אמנם באיחור של חודשיים, אבל במשדר טלוויזיוני מורכב שהועבר משתי קצותיה של ארצות הברית.
אז מדוע בעצם אחד האירועים החשובים ביותר בתעשייה, זה שכמעט שמונה עשורים מזניק את עונת הטקסים ונחשב במשך שנים למנבא הרשמי של האוסקר – פשוט נעלם? בשביל לענות על השאלה הזו, נקפוץ לרגע כמה עשורים לאחור, לטובת מי שלא מכיר את הטקס או את הפרס, שתופס מקום על המדף של כמה ישראלים שאתם בוודאי מכירים.
רגע לפני הקורונה: כשטרנטינו דיבר בעברית, ינואר 2020
מאז 1944 גלובוס הזהב היה הפרס השני בחשיבותו אחרי האוסקר עבור שחקנים ויוצרים בהוליווד וברחבי העולם. כאמור, הוא מוענק על ידי איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד, ארגון ללא מטרות רווח שבדרך כלל חברים בו כ-90 עיתונאים וצלמים מיותר מ-50 מדינות.
ב-20 השנים הראשונות הפרס הוענק לתעשיית הקולנוע, ומאז 1965 הוא מוענק גם לתעשיית הטלוויזיה. זה 60 שנה בדיוק שהטקס מתקיים באולם האירועים של מלון הילטון בבוורלי הילס, כארוחת ערב אחת גדולה, כשהמוזמנים יושבים זה לצד זה סביב שולחנות - בניגוד גמור לטקסי הפרסים האחרים - המעונבים והרשמיים, מה שנתן במה לנאומי זכייה מבוסמים מעט.
ארי פולמן זוכה בפרס גלובוס הזהב על "ואלס עם באשיר", 2009 (צילום: גטי אימג'ס)
במהלך השנים זכתה תעשיית הקולנוע הישראלית להצלחה בטקס. שלושה סרטים ישראלים זכו בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר - סרטיו של אפרים קישון "סאלח שבתי" ו"השוטר אזולאי" וסרטו של ארי פולמן "ואלס עם באשיר". בנוסף, בשנת 1964 זכה השחקן חיים טופול בפרס לשחקן המבטיח של השנה (קטגוריה שנעלמה בתחילת שנות ה-80) על תפקיד סאלח שבתי. כמעט חמישה עשורים לאחר מכן, בשנה שעברה התמודדה השחקנית שירה האס על פרס בטקס בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה, על תפקידה ב"המורדת", אך הפסידה לשחקנית אניה טיילור ג'וי מ"גמביט המלכה".
בעשור האחרון עלה הפרס לכותרות בזכות מונולוג הפתיחה החריף שנשאו בו מנחי הטקס, בין אם צמד הקומיקאיות טינה פיי ואיימי פוהלר או הקומיקאי הבריטי ריקי ג'רווייס. לפני ארבע שנים זכה הטקס לסיקור נרחב, כששלושה חודשים לאחר פרסום העדויות נגד המפיק הארווי וויינשטיין, כל הנשים שנכחו בטקס לבשו שמלות וחליפות שחורות לאות מחאה על ההטרדות המיניות בהוליווד ונאומי הזכייה התייחסו להעצמה נשית ולמיגור האלימות נגד נשים.
גלובוס הזהב מתגייס למחאת ה-MeToo, ינואר 2018
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שמארגני הטקס זרמו עם רוח התקופה. בינואר 2008, בעיצומה של שביתת התסריטאים בהוליווד, החליט איגוד העיתונאים הזרים לבטל את הטקס הנוצץ ולחלק את הפרסים במסיבת עיתונאים.
נדלג חזרה לפברואר 2021. בשנה שעברה, ימים ספורים לפני שידור הטקס האחרון, תחקיר שפורסם בעיתון "לוס אנג'לס טיימס" חשף בעיות אתיות חמורות באיגוד. בין היתר, נחשף שבין 87 החברים בו – לא היה ולו חבר שחור אחד, או נציג של כל מיעוט אתני אחר.
עוד פורסם אז כי בחירת המועמדים לפרס מושפעת מחופשות יוקרתיות ומסיבות פאר שאליהן הוזמנו חברי האיגוד. כך למשל נחשף כי הפקת הסדרה "אמילי בפריז" הטיסה יותר מ-30 מחברי האיגוד לביקור בסט צילומי התוכנית בפריז. מה שהסביר את שתי המועמדויות שניתנו לסדרה בטקס האחרון.
הארגון החברתי Time's Up שליווה את הטקס רק שלוש שנים קודם יותר בשיאה של מחאת ה-MeToo, מיהר לפרסם הודעת גינוי לאיגוד העיתונאים תחת הכותרת "עלינו לתקן את גלובוס הזהב" והודיע על ניתוק הקשרים עימו. בעקבות הביקורת הודיעה בתחילת חודש מאי הנהלת האיגוד על רפורמה לשינוי הנהלים בו, שכללה בין היתר פתיחת תקן ל-21 חברים חדשים ממיעוטים אתניים שונים והגבלה על קבלת מתנות.
גל גדות, שירה האס ונאומי זכייה בזום, בשנה שעברה
אבל זה היה מעט מדי מאוחר מדי, וחרם על איגוד העיתונאים כבר היה עובדה מוגמרת. באמצע חודש מאי הודיעה רשת NBC האמריקנית ששידרה במשך שנים את טקס גלובוס הזהב, כי לא תעשה זאת ב-2022. " בהנחה שהאיגוד יוציא לפועל את התוכנית שלו, אנחנו מקווים שנשדר את הטקס ב-2023", מסרה אז הרשת.
להודעה הזו קדם מהלך יוצא דופן של השחקן טום קרוז, שכאקט מחאה נוכח הטענות שנחשפו בתחקיר, הודיע כי החזיר לאיגוד את שלושת פרסי גלובוס הזהב בהם זכה על תפקידיו בסרטים "נולד בארבעה ביולי", "ג'רי מגווייר" ו"מגנוליה". גם השחקנית סקרלט ג'והנסון, שהייתה מועמדת בעבר לחמישה פרסים בטקס, פרסמה הצהרה לתקשורת בה קראה לחבריה בתעשייה לא להשתתף בטקס הקרוב.
פינה מקום במדף: טום קרוז והפסלונים שקיבל בשנים 1990, 1997 ו-2000 (צילום: גטי אימג'ס)
לאחר פרסום הודעת האיגוד השבוע על המתכונת בה הטקס יתקיים, פורסם באתר "וראייטי" כי בחודשים האחרונים הנחו סוכנויות ייצוג השחקנים בהוליווד את הטאלנטים שלהן לא לשתף פעולה עם האיגוד, ולמעשה אף שחקן או סלבריטאי לא מעוניין להשתתף בטקס – בין אם כמגיש פרס ובין אם כמתמודד.
בחודש שעבר הוכרזו המועמדים לפרס בשורה של קטגוריות. את גזרת הטלוויזיה מעטרות הסדרות "יורשים" של HBO ו"משחק הדיונון" של נטפליקס ובתחום הקולנוע מובילים הסרטים "בלפסט" ו"כוחו של הכלב".
בלי שטיח אדום, מונולוג פתיחה או נאומי זכייה מרגשים, ניאלץ להסתפק ברשימת זוכים קצרה ולקונית ואולי, אם בכלל, נהנה מכמה פוסטים של מי שכן ישמחו דווקא לקבל את הפרס.
אז האם זה סופו של גלובוס הזהב? האם איגוד העיתונאים הזרים הפיק את הלקחים הנדרשים ויצליח לזכות מחדש באמונה של הוליווד? אולי, כמו שריקי ג'רוויס טרח להבהיר בנאומי הפתיחה משולחי הרסן שלו כשהנחה את הטקס, לאף אחד כבר לא אכפת - לא מגלובוס הזהב ולא מכל טקס אחר שמעניק פרסים בשם איגודים ואקדמיות סגורות למיניהן. אולי הגיע הזמן לגלגל את השטיח האדום ולהתחפף הביתה, כי לסרט הזה - אין סיקוול.
