אחד המושגים הכי מוכרים היום בקרב גורמי הביטחון מדבר על "רף המלחמה" – הפעלת כוח מקסימלי שאינה מובילה להתלקחות. זו פחות או יותר התורה כולה על רגל אחת בכל מה שקשור למדיניות הביטחונית של נתניהו - הימנעות ממלחמות תוך "כיסוח דשא" עקבי ושיבוש כוונות האויב.
סידור העבודה הביטחוני של ראש הממשלה היוצא כלל שילוב די מוצלח בין הכרזות אגרסיביות מול אויבנו לבין הפעלת כוח מידתית. "החמאס יחטוף מכות קשות, דמם בראשם", "נסראללה יחטוף מכת מחץ", "אסד לא חסין יותר", "מי שיתקוף - דמו בראשו" – לקט קצר מנאומי נתניהו בעשור האחרון. ואכן, בכל מה שקשור לזירה הצפונית, הצליח נתניהו לשמר משוואות הרתעה ברורות, ולמנוע מלחמות.
מר כלכלה? נתניהו לא עשה הרבה כדי לתחזק את המוניטין משנותיו באוצר | שאול אמסטרדמסקי
יכול להיות שזה נגמר | עוד יום
לא פעם שירטט קווים אדומים מול איראן, סוריה וחיזבאללה, ותמיד עמד מאחוריהם. ירי טילים, התבססות איראנית, והתגרויות שונות, נענו בתגובות. תגובות מידתיות, מרוסנות, אבל בשפה המזרח תיכונית – מספיק ברורות כדי להעביר את המסר המתבקש. הצהרות חריפות, מתלהמות לא פעם, ביד אחת, הפעלת כוח מרוסנת ביד השנייה.
מה גרם למלחמת הצללים לצאת לאור? | עוד יום
ההתחמשות של חיזבאללה קפצה במספרים גבוהים בשנות נתניהו, אבל פרויקט דיוק הטילים ספג כמה מכות שהותירו אותו מצומצם, ונסראללה שקוע עמוק בבונקר ובצרות כלכליות עצומות של מדינת לבנון. המבצע להשמדת המנהרות ההתקפיות שחפר חיזבאללה, יצא לדרך עם חששות מפני הסלמה, אבל המנהרות הושמדו, והשקט נשמר. המהלך האסטרטגי שביצעה איראן בהתבססות הצבאית בסוריה לא נעלם כמובן, אבל נותר רחוק מאוד מהחזון שביקש כוח קודס לממש מול ישראל. כל זה כלל הפעלת כוח מדויק של מאות תקיפות אוויריות. למעט כמה הסלמות נקודתיות, המערכה הזו הצליחה לשמר את השקט הביטחוני.
מול פרויקט הגרעין האיראני פעלה ישראל בערוצים המדיניים, ולפי פרסומים זרים, גם באמצעות פעולות חשאיות של המוסד. הפרויקט תופס תאוצה בחודשים האחרונים, נמצא בשלב הרבה יותר מתקדם מ-2009, וצפוי להעסיק את ההנהגה החדשה של מדינת ישראל.
מול רצועת עזה, יצאה ישראל לשלושה מבצעים גדולים, ועוד יותר מעשרה סבבי לחימה. לרובם היא נגררה, אף אחד מהם לא הוכתר כניצחון על חמאס. מהקווים האדומים ששרטט נתניהו בחזית הצפונית, לא נשאר כמעט כלום בחזית הדרומית. המדיניות המוצלחת שהנהיג נתניהו מול לבנון וסוריה, לא שוחזרה מול חמאס עזה. מצבנו מול רצועת עזה נותר נפיץ ופריך, והלחימה עלולה להתחדש בכל רגע נתון.
סיבה אפשרית לפער בין מדיניות הביטחון של נתניהו בגבול הצפוני, לזה הדרומי, היא המחלוקת הפנימית ביחס לשאלות שמעלה הטיפול הרצוי ברצועת עזה: השבויים והנעדרים, ההסדרה, הכנסת הכסף הקטרי, מעבר פועלים לישראל, סיוע הומניטרי, מעמדה של הרשות הפלסטינית – כל אלה שנויים במחלוקת פוליטית, וקבלת החלטות דורשת אומץ מנהיגותי ועמידה נחושה מול קרבות לייקים ברשתות החברתיות, ולעתים מול דרישות של אזרחים מהבייס הימני. לא פעם עמד נתניהו מול קריאות מתלהמות הדורשות ממנו לתת לצה"ל לכסח, ולא פעם נכנע נתניהו ללחצים פוליטיים בשאלות הבלתי פתורות של עזה.
מה ישראל רוצה להשיג ממבצע שומר החומות? | עוד יום
עוד מוקדם לקבוע אם מדיניות דחיית המלחמה של נתניהו השיגה תוצאות חיוביות. זה נכון גם ביחס לרצועת עזה, אבל בעיקר ביחס לחזית הלבנונית. במלחמה נגד חיזבאללה תפגוש ישראל את 100 אלף הרקטות שצבר נסראללה, ואת היכולות הצבאיות המשודרגות של הארגון, יכולות שהן הרבה מעבר לאלה של חמאס. אבל מאז מלחמת לבנון השנייה, שתוצאותיה סייעו לנתניהו להפיל את אולמרט, הפעיל ראש הממשלה היוצא מדיניות זהירה בהפעלת כוח, תוך שימוש מושכל ביכולות סייבר, תקיפות אוויריות, ומודיעין מתקדם. זה חסך הרבה חיי אדם, ובוודאי במדינה שמתקשה להתמודד עם חיילים הרוגים, זה הישג חשוב לכל מנהיג.
הניסיון שרכש נתניהו ב-12 שנותיו בניהול המערכה הביטחונית, ובהבנת הכוחות הפועלים במזרח התיכון, הפך לנכס אדיר למדינת ישראל. נתניהו כרת בריתות אסטרטגיות עם מדינות ערביות, ונקט הפעלת כוח תוך ניהוג עדין ומדויק. כל סטיה של קליק אחד למעלה, עלולה היתה להוביל את ישראל למלחמה. כל סטיה של קליק אחד למטה היתה פוגעת במאזן ההרתעה ההכרחי ולהעמיד את אזרחי ישראל בסכנה. נתניהו של השנים האחרונות ניהל את המערכה הזאת בהצלחה ראויה לציון. אם יש אתגר ביטחוני אחד, רגיש ומורכב, שאיתו תידרש הממשלה החדשה להתמודד, הוא הדיוק בהפעלת הכוח שבאמצעותו ניתן לשמר את השקט ואת ההתרעה בחזית הצפונית, המסוכנת והמתוחה.
