הרבה מאוד סיבות טובות יש להקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה לאסון במירון: ההזנחה במשך שנים של האתר במירון, ההתעלמות מדוחות מבקר המדינה, מספר הגופים הגדול שהכשל יכול להיות באחריותם - ממשרדי הממשלה שלא טיפלו באתר, ההקדשים ששולטים בו, הפוליטיקאים שדחפו, לחצו והכריעו שמאות אלפים יוכלו להגיע. אבל מעל לכל - הסיבה המרכזית להקמת ועדת חקירה בלתי תלויה היא משפחותיהם של 45 הקורבנות התמימים, שנספו באסון על לא עוול בכפם.
נתניהו צפוי להתנגד לוועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון - שעלולה לפגוע בו, בשר אוחנה או בשרי ממשלה אחרים, וסביר שיעביר את הנושא לבדיקת מבקר המדינה. בינתיים, בכירי המדינה מתבצרים בשתיקתם - רגע של שפל במנהיגות בישראל. הפרשנות של @YaronDeckel ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/iZDKfE11PM
— כאן חדשות (@kann_news) May 2, 2021
מאז האסון ביום חמישי בלילה, מרתק לעקוב אחרי ההסברים של מי שאמורים לשאת באחריות, לפחות חלקית. מפקד המחוז הצפוני במשטרה ניצב שמעון לביא מיהר להודיע שהאחריות עליו, ומאז נדם קולו. מה פירושה של האחריות שהניצב לקח על עצמו? מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, פרסם הודעה שממנה השתמע בעיקר גיבוי לפקודיו. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה אמר שאחריות אין פירושה אשמה. ושר הפנים אריה דרעי אמר בדיון האבל המיוחד במליאת הכנסת שהאסון הוא גזירת שמיים.
מבקר המדינה הוא מטף הכיבוי של חקירת האסון במירון | דעה
האדמו"ר הבכיר במתקפה: תיקון התשתיות במירון לא נעשה מסיבות אגואיסטיות
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע שהוא נכנס לעובי הקורה. אבל אם מעיפים מבט על הדוחות האחרונים של המבקר, קשה להעריך אילו שיניים יהיו לבדיקתו. האם יגיע לגורמים הפוליטיים, שבחשו באירוע ודחפו בכל כוחם לקיומו בהשתתפות עשרות אלפים של חוגגים?
בכל שנותיו כראש ממשלה, הן בקדנציה הראשונה בשנות ה-90, והן מאז 2009, נמנע נתניהו מלהקים ועדת חקירה. אסון השריפה בכרמל, שגבה את חייהם של 44 איש ואישה, נחקר על ידי מבקר המדינה דאז, השופט מיכה לינדנשטראוס. הוא פרסם דוח מיוחד, שנה וחצי לאחר האסון, ובין היתר הטיל אחריות אישית על שר הפנים דאז, אלי ישי, ועל שר האוצר, יובל שטייניץ.
עם זאת, הוא נמנע מלקרוא להדחתם מתפקידם. בעקבות הדוח של לינדנשטראוס, עובתה טייסת הכיבוי של לוחמי האש, אך איש לא פרש ולא התפטר. נתניהו הפיק לקחים מוועדות חקירה ממלכתיות קודמות, כאלה שמצאו את האחראים גם בין שרי הממשלה.
בהינתן העובדה שנתניהו לא ייזום ולא יאפשר הקמת ועדת חקירה, השאלה אם זה יעלה להצבעה בממשלה וייפול בהצבעה, או שראש הממשלה ישתמש בסמכותו וימנע את העלאת הנושא, היא משנית. מותר להעריך שהחלטת מבקר המדינה לבדוק את הנושא, הייתה על דעת נתניהו. ההודעה של אנגלמן נותנת בידי ראש הממשלה נימוק מדוע אין סיבה וצורך להקים ועדת חקירה.
מה שיכול, לעיתים, להכריע בעד הקמתה של ועדה כזו הוא לחץ ציבורי. לו בני משפחות הנפגעים היו מקימים אוהל מחאה ליד משרד ראש הממשלה והמחאה היתה צוברת תאוצה - אולי היה לזה סיכוי. אם היו יוצאים המונים לרחובות, כמו ההפגנה בכיכר מלכי ישראל לאחר הטבח במחנות הפליטים בלבנון, אולי הלחץ היה מביא את הממשלה וראשה לשנות את דעתם. אבל בציבור החרדי לא נשמעת כיום התביעה הזו. נתניהו יודע שהפופולריות שלו בקרב המצביעים חובשי הכיפות גבוהה אף מזו של נבחריהם בכנסת. זו אחת הסיבות, שבכל התהפוכות הפוליטיות בשנתיים האחרונות, דבר אחד לא קרה: התנתקות של המפלגות החרדיות מבנימין נתניהו.
נתניהו יחסום בגופו כל ועדה או חקירה שעלולה לפגוע בפוליטיקאים | הפרשנות של @YaronDeckel ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/XI6JtTa7Qp
— כאן חדשות (@kann_news) May 2, 2021
השורה התחתונה עגומה: אין כיום כוח פוליטי שיכול להוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית. גם כשתוקם הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שבראשה עומד בדרך כלל איש אופוזיציה, ספק אם יהיה לה הכוח לעשות זאת. הסמכות היא בידיה, והיא אף עשתה בו שימוש בשנות ה-80 כשהקימה את ועדת בייסקי לחקירת ויסות מניות הבנקים.
ועדת חקירה ממלכתית תמונה רק אם תקום בחודש הקרוב ממשלת גוש מתנגדי נתניהו, ותוביל, בין החלטותיה הראשונות, להקמת ועדת חקירה. ככל שיחלוף הזמן ורישום האסון והטרגדיה ייכלו וייטשטשו, הסיכוי שזה יקרה ילך וייקטן.
