למה בצה"ל מפחדים להסתבך עם מיעוטים?

למה בצה"ל מפחדים להסתבך עם מיעוטים?
מה משותף להנהגת החרדים, ראש עיריית נצרת והחיילים הבדואים? עם כולם מפקדי הצבא זהירים מאוד, זהירים מדי
מחבר רועי שרון מחבר רועי שרון
Getting your Trinity Audio player ready...
קולאז' טור רועי שרון 28.10.2020 צה"ל, מיעוטים
צילום: צילומים: פלאש 90, דובר צה"ל

בהתמודדות המפרכת עם מיעוטים בצבא המפקדים מגלים את הפער העצום בין הנורמות המקובלות בצה"ל - לבין החשש להפריע לשילוב המיעוטים בכור ההיתוך. הפער הזה לא נראה טוב ויוצר תחושה של אפליה על רקע מגזרי.

בתקרית האחרונה, בגבעתי, חיילים מהגדוד הבדואי פצעו 21 חיילים מגדוד שקד. מפקד החטיבה שערך את התחקיר קבע כי "כל החיילים שנקטו באלימות, ומפקדים שלא מימשו את אחריותם למנוע את האירוע, יטופלו בחומרה". אחרי שבועיים ויום זה הסתיים בעונשים קלים עד קלים מאוד.

חייל אחד שירק על מפקד פלוגה נשלח לעשרה ימי מחבוש, חייל נוסף שקילל (מי שמע כדבר הזה) רותק ל-21 יום בבסיס. יתר האחראים ננזפו או זכו לעונשים על תנאי, חלקם אולי יישפטו בהמשך. מה נגיד, חיילים הולכים לכלא מדי שבוע על הרבה פחות. רק לפני שבוע נשלחו שלושה לוחמי גולני, ביום האחרון של השירות הצבאי שלהם (!), לחמישה ימים בכלא כי הובילו שיר פלוגה מסורתי הכולל השלכת חפצים לעבר הסולן המבצע.

בגל הראשון של הקורונה היה תורם של החרדים לקבל את היחס הפריווילגי. כשהצבא חילק אלפי חבילות מזון לציבור החרדי, הוסיפו לקראת חג הפסח גם פתק קטן עם ברכה לא מחייבת של "חג שמח מצה"ל". אבל כמה מנהיגים בציבור החרדי נלחצו מהאחווה שפרצה פתאום בין החרדים לחיילי פיקוד העורף וביקשו מהרמטכ"ל שיסיר את הברכה, כאילו מישהו כתב שם ״בואו ללשכת גיוס״. רא"ל אביב כוכבי לא היסס והנחה את פיקוד העורף להסיר את המכתב, ואף סיפר על כך לבכירים בעיריית ירושלים.

לפני כחודש התלווינו לאלוף פיקוד העורף אורי גורדין לסיור מצולם בעיריית נצרת. אחרי תקופה מתוחה בין הצדדים, היחס שקיבלו קציני צה"ל מבכירי העיר היה מופתי. כבוד הדדי ותחושת שיתוף פעולה מוחלט במאבק בקורונה. כולם בחדר הסגור הקפידו על מסיכות וריחוק חברתי כנדרש. כולם, חוץ מראש העיר. מתוך חשש לדרוך לראש העיר על האגו, והכרה בפערי תרבות, נזהרו בכירי צה"ל לרמוז לראש העיר על עניין המסכה. כשלבסוף עשיתי זאת בעצמי, מול המצלמות, נתקלתי בביקורת מנומסת מצד גורמים בצבא. החשש שהם הביעו היה שהתקרית הביכה את ראש העיר, ועלולה לפגוע במאמץ המשותף והראוי ביותר של צה"ל עם החברה הערבית להילחם בנגיף.

מתוך חשש לדרוך לראש העיר על האגו, והכרה בפערי תרבות, נזהרו בכירי צה"ל לרמוז לראש העיר על עניין המסכה. כשעשיתי זאת, נתקלתי בביקורת מנומסת מצד גורמים בצבא

וחשוב להדגיש את המובן מאליו: הפעילות של צה"ל בקורונה, יחד עם המגזר הערבי והחרדי, מוצלחת וחשובה מאוד. אבל הזהירות שמלווה את הבכירים בצבא בשיח מול נציגי מגזרים - מוגזמת לחלוטין. החרדים לא עושים שום מערוף לרמטכ"ל כשהם לוקחים את חבילות המזון מידי החיילים בערב פסח, וראש עיריית נצרת לא מגלה נדיבות כשהוא מקבל סיוע מאלוף פיקוד העורף. החיילים הבדואים בגבעתי? גם הם לא עושים טובה למדינת ישראל כשהם מתגייסים. זה נוח לצה"ל, זה טוב למדינת ישראל וזה מועיל גם להם. רוצים להיות חיילים? נא לשרת בהתאם.

הפופולריים