לילות בלפור, קיץ 2020, החלו במחאה חלושה, אטית ומפוהקת של קומץ מפגינים, והפכו למיצג סוער ודרמטי של אלפים רבים, מחאה שמרעידה את כיכר פריז, את המערכת הפוליטית ואת צייצני שני המחנות. והמחנות במקרה הזה הם לא הקלאסיקה המוכרת של שמאל וימין, אלא תומכי נתניהו - מול שלל ארגונים בעלי רצף אידיאולוגי מגוון. לטובת הצדדים, הנה סיכום ראשוני של שמונה הפגנות שהתקיימו בשבועיים האחרונים.
1. לא כל הפעלת כוח של המשטרה היא אלימות. בהפגנות בלפור 2020 המשטרה (למעט חריגים) מגלה איפוק.
2. מי שעדיין חושב שהמשטרה נהגה באלימות כנראה לא היה בעמונה 2006 או בהפגנות החרדים או יוצאי אתיופיה.
3. אין שום קשר אידיאולוגי בין הקבוצה שדורשת ״צדק לאיאד״ לבין הקבוצה שמוחה על הכאוס בניהול משבר הקורונה, בין קבוצת "קריים מיניסטר" לבין העצמאים שדורשים פיצוי. גם לא בין אלה שאיבדו את הפרנסה, לחובבי הקומוניזם.
4. הכותרת היחידה שמאגדת את כולם היא המוטיבציה לסילוקו של נתניהו מראשות הממשלה. זה בהחלט רעיון שמזוהה עם השמאל, ואין טעם להכחיש זאת. פה ושם ישנם גם אנשי ימין שמיצו את תקופת נתניהו - ליברמן ובנט לדוגמה (וכידוע גם כמה בכירים בליכוד). הם לא מייצגים את המפגינים, אבל גם כאלה יש פה.
5. וזאת הסיבה שההפגנות האלה הן ביג אישיו שמצדיק שידורים בהתאם: סיקרתי עשרות הפגנות, מחאות, פינויים, עימותים. תמיד היה מסר משותף, היה גוף שדאג להסעות, גורם שקבע מי ינאם על הבמה ומי לא, חילק סטיקרים, הוציא הודעות לתקשורת, מכר פחיות, וישב עם מפקד המחוז על הפרטים. פעם היו אלה הכתומים, פעם החרדים, פעם מפלגות השמאל, יוצאי אתיופיה, הסטודנטים, שלום עכשיו, המגזר הערבי, והסליחה עם מי ששכחתי.
6. אבל בהפגנות האלה אין ליינאפ של נאומים, אין מסר אחיד, אין בעל הבית, אין נציגי מפלגות, אין פוליטיקאים, ואין רצף אידיאולוגי דומה. מצד המשטרה זה פחות נוח כי אין כתובת, מצד הצופים זה קצת מבלבל כי על מה בעצם ההפגנה. זה אירוע לא מוכר שמעיד על משהו אותנטי.
7. אנרכיסטים, אלימים, מפיצי מחלות - זה בולשיט מזוקק.
8. בכל הפגנה של כל מחנה אפשר למצוא חריגים שיחזיקו שלט מטומטמם או ישמיעו אמירה קיצונית. כל פוקוס עליהם מעיד בעיקר על הלחץ בצד השני. עסקה של התעלמות הדדית היתה ראויה לשני הצדדים, אבל השנה היא 2020.
9. מוקדם לדעת איך זה משפיע על הצופים בבית, אבל ככל שמחריפה הדה לגיטימציה נגד המפגינים, מספרם בכיכר עולה. לידיעת תושבי רחביה.
