אחרי כמעט שנה וחצי, רק משבר הקורונה איפשר את סיום המשבר הפוליטי. פרק מיוחד של "אפקט קורונה" מנתח את ההסכם הקואליציוני יוצא הדופן בין הליכוד לכחול-לבן: מה כולל הסכם הרוטציה בין נתניהו לגנץ? מה זו ממשלה פריטטית? אילו תקדימים יש בהסכם, ואיך הוא משנה את מבנה המשטר בישראל? האם ניתן בכלל לאכוף אותו? ולמרות החתימה, מהי מידת אי האמון והמרחק בין הצדדים? ספוילר: הרבה יותר משני מטרים.
מה שלא עשו 18 חודשים של עקשנות פוליטית, עשה נגיף אחד קטן: הממשלה החדשה שעליה סיכמו הליכוד וכחול-לבן נולדה בהשפעה ישירה של משבר קורונה. כבר בפיסקה הראשונה של ההסכם הקואליציוני נקבע, כי בחצי השנה הראשונה לכהונתה, הממשלה תוגדר ממשלת חירום. היא תעסוק אך ורק בעניינים הקשורים לקורונה, ולא תהיה חקיקה בשום נושא מהותי אחר. כמו כן, יוקם קבינט קורונה שיירכז את הטיפול במגפה, ואת אסטרטגיית היציאה מההסגר.
בהסכם נקבעו תקדימים חוקתיים רבים המעידים על מידת חוסר האמון בין הצדדים. בין השאר סוכם כי חוקים, כולל חוקי יסוד, ישונו באופן שיאפשר את קיומה של ממשלת רוטציה שוויונית ("פריטטית") בין בנימין נתניהו לבני גנץ, ובין הגוש הגדול של הליכוד לגוש כחול-לבן הקטן ממנו, בכל פורום ובכל עניין, כבר מהיום הראשון.
ראש הממשלה ו"החלופי"
במהלך שטרם נראה בפוליטיקה הישראלית, יושבעו בו-זמנית שני ראשי ממשלה: נתניהו, שייכהן ראשון בתפקיד, וגנץ, שיחזיק בתואר "ראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה", ויחליף אותו באופן אוטומטי כעבור שנה וחצי. ראש הממשלה החלופי יזכה גם הוא למעון רשמי, משרד ואבטחה.
על אף כתב האישום נגדו, יוכל ראש הממשלה נתניהו להמשיך ולכהן בממשלה לאחר שיסיים את תפקידו ויעבור לתפקיד ממלא מקומו של בני גנץ. במידה ובג"צ יפסול את נתניהו מלכהן בתפקיד ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי - יפעלו הצדדים במשותף לפזר את הכנסת וללכת לבחירות.
לשני הגושים יהיה אותו מספר שרים - 17 לכל צד, וסגני שרים - 8 לכל צד. חברי כנסת חדשים רבים ייראו במסדרונות הקואליציה, זאת בעקבות "החוק הנורווגי", שיאפשר לשרים להתפטר מחברותם בכנסת, כדי לאפשר למועמדים אחרים ממפלגתם להיכנס.
השתתפו בהכנת הידיעה: תמר אלמוג, פרשנית "כאן חדשות" לענייני משפט; זאב קם, כתב "כאן חדשות" בכנסת; ד"ר אסף שפירא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
