הנה חידה: הממשלה אפשרה לשלוש משפחות לחבור יחד בשביל להפעיל תורנות הורים לשמירה על הילדים, עד שמערכת החינוך תחזור לפעילות בצורה כלשהי. האם זה אומר שיכולה להיות חבירה גם של הורים? כלומר, שלושה מבוגרים יכולים להיפגש זה עם זה?
השאלה הזו נשאלה אתמול (שבת) בסשן שאלות ותשובות של משרד הבריאות עם כתבי הבריאות של כלי התקשורת. התשובה של משרד הבריאות הייתה: "לא. אסורה התקהלות של שני אנשים ומעלה".
ההקלות שאושרו אמש שימחו כמה בעלי עסקים שהבינו שהם יכולים לחזור לעבוד, אבל בעיקר בלבלו את הישראלים שלא הבינו מה הן אומרות לגביהם. ראש התחום הכלכלי @amsterdamski2 עושה סדר#חדשותהערב pic.twitter.com/AfFV7H88Aq
— כאן חדשות (@kann_news) 19 באפריל 2020
רגע, החידה לא נגמרת פה. כי במפגש השאלות ותשובות הזהה הייתה שאלה נוספת: מה ההיגיון האפידמיולוגי מאחורי העלאת מספר המתפללים יחד ל-19? התשובה של משרד הבריאות הייתה: "ההיגיון אינו אפידמיולוגי, אלא קשור למספר המשתתפים במניין. מ-20 והלאה אפשר שני מניינים".
רגע, מה? אפשר להיפגש 19 מתפללים, אבל אסור להיפגש שלושה מבוגרים לכוס קפה? מה ההיגיון בזה? ולמה 19 מתפללים מותר, אבל 19 בני נוער בפעולה של תנועת הנוער בשטח פתוח אי אפשר? משרד הבריאות לא השיב על כך.
• לאחר ההקלות: כל מה שצריך לדעת על החזרה לשגרה
• מהו "התו הסגול"? זה התקן שיחזיר את המשק לפעילות
כשמסתכלים על התקנות החדשות מקרוב, וכשקוראים את השאלות והתשובות עם משרד הבריאות, מתגנבת ההרגשה כאילו מישהו עשה לנו כיפה אדומה. ההיגיון מאחורי כל ההנחיות האלה היה אמור להיות: "מנסים להתחיל את הפעילות הכלכלית, אבל שומרים על ריחוק פיזי זה מזה, בדגש על אוכלוסיות בסיכון". זהו, זה כל הסיפור בסוף.
בפועל, בגלל שהתקנות של הממשלה יורדות לרזולוציה גבוהה מאוד, ובגלל שהכול רווי עד אימה בשיקולים של פוליטיקאים שנמצאים באזור דמדומים פוליטי שלא נגמר, יוצא שבתקנות החדשות אין כל היגיון מסדר. יותר מזה, זה נראה כאילו מישהו ניסה לעשות הכול בשביל לא לאפשר פתיחה של המשק, ולו חלקית.
הנחיות בעלות היגיון פנימי או פשוט דרך להקשות?
מאחורי הסיפור של מתן האפשרות לתפילות של עד 19 אנשים, אבל איסור על מפגשים חברתיים אחרים, או איסור על 15 ילדים ללמוד בכיתה אחת, אין שום היגיון מלבד היגיון פוליטי. אם המטרה היא ריחוק פיזי - אמורה להיות תקפה לכולם.
הבעיה באה לידי ביטוי גם במתן האפשרות שניתנה לבעלי חנויות קטנות לפתוח את העסק שלהם מחדש, כל עוד הם פועלים בענף המתאים. בשביל לפתוח את החנויות שלהם, בעלי העסקים הקטנים צריכים להתקין מחיצות בין הקופה ללקוחות, לנהל רישום קפדני של מי נכנס ומי יוצא, למדוד כמה חום יש להם, לא לגעת באף אחד, ולהקפיד שבכל רגע נתון לא יהיה יותר משניים-שלושה אנשים בחנות.
מי יכול לנהל ככה עסק? לפתיחת חנויות יש עלות. זה לא רק לפתוח את הדלת, זה לנהל מלאי, ולשלם חשבונות, ולשלם לעובדים. כשיש רק שני אנשים וחצי שמוכנים להיכנס לחנות ולעבור את כל הבדיקות והרישום, מי יפתח את החנות שלו רק בשביל להפסיד על זה כסף?
ובכלל, מה ההבדל בין סופרמרקט - שבו כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לעטות מסיכה, למדוד חום בכניסה, וזהו - לבין חנות ספרים? האם יש היגיון פנימי מאחורי ההנחיות האלה, או שהרעיון הוא פשוט להקשות על העסקים בשביל לגרום להם לא להיפתח?
הרבה מהסיפור שקורה עכשיו - כיצד ממשלת ישראל מתמודדת עם הקורונה - הוא סיפור של איש אחד. יש כמה "איש אחד" כאלה. איש אחד הוא מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שכל תהליך קבלת ההחלטות במשרד עובר דרכו. הוא מנהל את המשבר הזה בצורה כל כך ריכוזית, שאפילו המצגת שהציג בפני הממשלה - כיצד יש לעבור לשלב הבא - חוברה על ידו. היא לא משקפת עבודת חשיבה כלל משרדית. כך לפחות על פי גורמים במשרד.
איש אחד הוא גם מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב. במשרד החינוך יש לא מעט גורמים שחושבים שהלמידה מרחוק איננה פתרון שמתאים למצב הנוכחי. מערכות הלמידה מרחוק נוצרו בשביל לתת מענה נקודתי וקצר טווח בתקופות חירום נקודתיות, למשל - מלחמה בדרום שמשביתה תלמידים באזור גיאוגרפי מסוים למשך שבועיים-שלושה.
במצב שבו מיליוני משפחות ישראליות יושבות בבית בלי תאריך סיום מוגדר, המערכת הזו לא נותנת פתרון. אם יצא לכם לעקוב אחרי מה שההורים משתפים ביממות האחרונות, הייתם יכולים לראות שהפתרון של משרד החינוך רק מסבך את הבעיה (נאמר ביושר, הבעיה היא בעיקר בגילים הצעירים, עד כיתה ג'. מהכיתות המבוגרות יותר התלמידים מסוגלים להתמודד עם זה איכשהו, בהנחה שיש מספיק מחשבים בבית - הנחה שאינה מובנת מאליה). אבל מנכ"ל משרד החינוך מבטל את הקולות מתוך משרדו. הוא מבטל גם את המנהלות והמנהלים שחושבים אחרת. עובדי משרדו מדברים על ניהול ריכוזי וכוחני. ובזמן שאין לי מה להגיד על סגנון ניהולי - איש איש וסגנונו - החלטות כל כך מכריעות שנוגעות לכל כך הרבה אנשים לא יכולות להתקבל כך על ידי איש אחד.
ולבסוף, איש אחד בשם בנימין נתניהו. מה שקורה בישיבות הממשלה הארוכות, כך אומרים שרים, פקידים ומומחים שהשתתפו בדיונים האלה, קורה בעיקר לפרוטוקול. נתניהו נותן לכל השרים להתבטא, לדון, ובסופו של דבר מחליט בעצמו את מה שכבר הודיע עליו ממילא לפני הדיון. ככה נראית מדינה של איש אחד.
כך הגענו למצב שבו מערכת החינוך פועלת במתכונת של למידה מרחוק, שלא בהכרח עוזרת לילדים, למצב שבו בעלי חנויות לא מבינים מה רוצים מהחיים שלהם, מצב שבו עובדים מבוגרים מעל גיל 67 לא יודעים מה לעשות עם עצמם, כי לחזור לעבודה שלהם הם לא יכולים אבל מצד שני אין להם שום רשת כלכלית מהמדינה. בלגן.
בחירה במדיניות של עמימות - שימור הכוח
ומעל לכל זה - משרד הבריאות לא פרסם עד לרגע זה את התנאים המדויקים שלפיהם נוכל לבדוק אם אנחנו מצליחים או לא. אם ההקלות עובדות או לא. אם המגפה מאיצה או נשמרת תחת שליטה. מה גבולות הגזרה שלנו, שאם נחצה אותם נסכן את יציבות מערכת הבריאות? 100 חולים חדשים ביום? 100 חולים מונשמים? מה המספר הנכון? אם מצופה מהציבור שייקח את מלוא האחריות על עצמו, מגיע לציבור לדעת אם המאמצים שלו נושאים פרי.
לצערי, כפי שהצעדים עצמם אינם מנומקים בצורה שקופה לציבור, כך גם משרד הבריאות לא טורח לספר לציבור מה גבולות הגזרה. זה לא רק עניין של שקיפות, זה גם עניין של אחריות. כשהוא בוחר במדיניות של עמימות, משרד הבריאות משמר את הכוח אצלו. כשהוא לא מחויב למדדים שקופים וברורים, הוא תמיד יכול להגיד - חברים, מוכרחים לסגור מחדש. ויותר מזה - כשהוא לא מחויב למדדים שקופים וברורים, הוא לא נדרש לתת דין וחשבון על יכולות החקירה האפידמיולוגיות הבעייתיות שלו, ועל הבלגן בבדיקות.
אנחנו לא באמת צריכים את הממשלה בשביל להבין שאנחנו צריכים לשמור על מרחק סביר זה מזה, לא לגעת זה בזה, לא לסכן זה את זה. אנחנו כן צריכים את הממשלה בשביל לייצר פתרונות לבעיות גדולות - בעיות רווחה, בעיות אבטלה, בעיות נגישות לחינוך - בעיות שאת רובן היא עצמה יצרה בניסיון להתמודד עם הנגיף.
כל תהליך קבלת ההחלטות במשרד הבריאות עובר דרכו. מנכ"ל משרד הבריאות מה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אם הממשלה מצפה מהציבור שייקח אחריות וינהג כנדרש, הממשלה לא יכולה להתחבא מאחורי מעטה של עמימות. אלה החיים שלנו, ואתם עובדים בשבילנו. זה הזמן לספר לנו למה אתם עושים - בפרטי פרטים - ואם התוכנית שלכם עובדת.
