נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הידק בשני העשורים האחרונים את שלטונו והפך את טורקיה מדמוקרטיה למדינה עם מאפיינים אוטוריטריים גוברים, אך עם מעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אכרם אימאמאולו, לקח ארדואן הימור.
אימאמאולו הוא לא סתם פוליטיקאי, הוא התקווה הגדולה, ב-ה"א הידיעה, של החילונים, של תומכי משנתו של מייסד טורקיה המודרנית אטאטורק ושל מתנגדי הנשיא.
הסרטון ששיתף אימאמאולו ברשתות החברתיות, רגעים לפני שנלקח מביתו, הפך ביממה האחרונה לסוג של סמל בקרב מתנגדי ארדואן. הם משתפים אותו שוב שוב ברשתות החברתיות, כך גם כלי התקשורת האופוזיציוניים המעטים שנותרו במדינה הזאת, וחרף האיסור שהטילו הרשויות, אתמול ובמהלך הלילה התקיימו הפגנות בכמה ערים, כשהבולטת והגדולה מכולם נערכה מול מטה מפלגת האופוזיציה הראשית באיסטנבול.
בעשור וחצי האחרון חוותה טורקיה לפחות שתי מחאות ענק נגד הממשלה בראשות ארדואן. ב-2013 זכורה מחאת פארק גזי באיסטנבול שהחלה מהתנגדות להרס פארק ציבורי, נמשכה להתקוממות נגד הנשיא, דוכאה ביד קשה והובילה להידוק שלטונו של ארדואן תוך השתלטות על כלי תקשורת ועל מערכת המשפט - תהליך שהתחזק ביתר שאת בעקבות ניסיון ההפיכה ב-2016.
בשנת 2023 פרצו נגד הממשלה מחאות בעקבות חוסר היעילות אחרי רעידת האדמה הקטלנית שהביאה למותם של עשרות אלפים. הועלו טענות לשחיתות נרחבת במנגנוני המדינה והמחאה נשמעה היטב גם במגרשי הכדורגל, שם קראו אוהדי המועדונים הגדולים להתפטרות הממשלה.
ארדואן האשים את האופוזיציה בהפצת דיסאינפורמציה, ניסה לחזק את בסיס התמיכה שלו כשהגיע לאזורי האסון, חילק שטרות כסף לתושבים והבטיח רפורמות. לאחר רעידת האדמה נרשמה התחזקות של האופוזיציה, אך גם בבחירות לנשיאות שנערכו כמה חודשים לאחר מכן ארדואן בסופו של דבר ניצח.
לא נקבל את הגורל הזה
חרף ההד הציבורי של המחאות - אז ועכשיו - ארדואן לא שינה באופן מהותי את המדיניות שלו ולמעשה השתמש בה כדי לחזק את כוחו. ההבדל הפעם כאמור הוא אימאמאולו עצמו, האיש שטורקים רבים רואים בו מושיע, כזה שיכול להחזיר את טורקיה לימים של לפני ארדואן.
אחד המכרים הטורקים שדיברתי איתם הלילה אמר לי: "לא נקבל את הגורל הזה". על סמך ניסיון העבר, ארדואן צפוי לדלג גם מעל האתגר הזה, אך בזמן שהזעם הציבורי גדול והממשלה נאלצת להתמודד גם עם אתגרים כלכליים וחברתיים פנימיים, עדיף להימנע משיטת ארדואן ולא לקחת הימור.
