אם יש משפט אחד שמצליח לזקק את הסיפור הישראלי של השנה החולפת הוא "אנחנו איתכם - אתם לא לבד". שמענו אותו אלפי פעמים - בהפגנות, בשידורים, ברשתות חברתיות. הוא מופנה בזעקות של אלפים או בפוסטים של בודדים למשפחות שחיות כבר שנתיים בתוך סיוט שלא נגמר.
הרגע בו יאיר הורן הגיבור נחנק מבכי על הבמה, וכל האלפים בכיכר מעודדים אותו, היה בעיניי רגע קורע לב. היו שם חמש מילים פשוטות שמזקקות את הסיפור הישראלי של השנה החולפת: "אנחנו איתכם - אתם לא לבד" | @roysharon11 #מהדורתכאןחדשות עם @TaliMoreno_ pic.twitter.com/dZyGtGBtmM
— כאן חדשות (@kann_news) September 21, 2025
אתמול בערב, בכיכר פריז בירושלים, עלה על הבמה יאיר הורן שחזר מ-498 ימים בשבי חמאס, וסיפר מה קורה "שם למטה במנהרות" ואיך הוא הולך ברחוב ומדמיין שהוא רואה את חבריו החטופים שעדיין שם.
הרגע הזה שיאיר הורן הגיבור נחנק מבכי על הבמה, וכל האלפים בכיכר צועקים לו שהוא לא לבד ואנחנו איתך, היה בעיניי רגע קורע לב של זהות יהודית. חמש מילים פשוטות שמביאות את האתוס הישראלי למקום הכי עמוק שלו, הכי יהודי, הכי ערבות הדדית שיש.
הביטוי הלאומי של הערבות ההדדית שקיימת בעם שלנו מאז ומעולם, נשמעה ברחבי העיר והזכירה לכולנו שהקשר שלנו לחטופים ולמשפחותיהם הוא קשר של גורל. שגם ביום ה-715, יושבים ילדים שמחכים לאבא שלהם, ומשפחות שמחכות לאהוב שלהן, ושאסור לנו להתרגל לזה אפילו לשניה שהם עדיין שם.
ערבות הדדית היא הציווי המוסרי שלנו, היא התזכורת הנצחית של עם ישראל שאף אחד לא נשכח מאחור, היא המחויבות של כולנו לחטופים. הכאב והסבל המתמשך של החטופים והסיוט הבלתי נגמר של המשפחות, הם גם הכאב והסיוט שלנו. והתקווה שלהם היא התקווה של עם ישראל.
במשפט הקצר הזה אין ייאוש אין יומרה ואין דרמה. יש בו את כל הלב הישראלי ויש בו הרבה תקווה ומחויבות והבטחה לכל 48 החטופים, אתם לא לבד אנחנו איתכם.
