מגוון דרכים נוסו בשנה האחרונה בידי הממשלה הנוכחית כדי להדיח את היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, כולל שינוי נוהל ההדחה של יועמ"ש. בינתיים, באופן שלא עבר את בג"ץ. עכשיו, פרשת שדה תימן עשויה להעניק לממשלה הזדמנות זהב לבצע את ההדחה בדרך פשוטה בהרבה – אם היועמ"שית תיחקר באזהרה.
האם מינוי השופט אשר קולה סולל את הדרך להדחת היועמ"שית? @yaara_shapira עם התרחיש #מהדורתכאןחדשות עם @talberman pic.twitter.com/s3NXjdKF7E
— כאן חדשות (@kann_news) November 6, 2025
בתרחיש התיאורטי, בהנחה שבג"ץ יאשרר את מינוי השופט בדימוס אשר קולה למפקח על החקירה, תהיה בסמכותו בין היתר האפשרות להורות על חקירת בהרב-מיארה כחשודה בפרשה. הטיעון יוכל להיות מכיוון שהיועמ"שית הצהירה בפני בג"ץ כי היא תפקח על הבדיקה בעניין הדלפת הסרטון משדה תימן, יש לחקור את החשד כי ידעה באיזשהו שלב לאורך הדרך כי ההדלפה נעשתה מטעם הפצ"רית.
מכאן קצרה הדרך: אין צורך שהחשד הזה יתברר כאמיתי בשביל להדיח את היועמ"שית. חקירתה באזהרה במשטרה, גם אם חד פעמית, תספיק כדי שהממשלה תוכל לטעון שיש מניעה בעבורה להמשיך ולכהן בתפקיד עד לסיום החקירה כולה. יימצאו לזה גם תקדימים. למשל, כששופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר נחקר באזהרה בשנת 2011, בחשד לעבירות טוהר מידות בעניין ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני - הוא הוצא לחופשה על ידי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, ושב לכהונתו רק לאחר סגירת התיק.
אפשרות נוספת שתהיה בידי הממשלה היא להשתמש בסעיף 47(א) לחוק שירות המדינה, לפיו בסמכות נציב שירות המדינה להשעות עובד מדינה אם נפתחה נגדו חקירה פלילית, בגין עבירה שלדעת הנציב נושאת עמה קלון. מרמה והפרת אמונים, או שיבוש מהלכי משפט - הן עבירות כאלה, ואם זה יהיה החשד בחקירה, יוכל הנציב בעצמו להשעות את בהרב-מיארה.
נכון להיום אין נציב שירות מדינה במינוי קבוע. הנציב לשעבר, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מכהן כרגע כממלא מקום מאז שנתניהו נכשל פעמיים במינוי מקורבים לתפקיד. אם ראש הממשלה יעשה בקרוב ניסיון נוסף למנות נציב קבוע, נוכל לחשוד שיש סיבה טובה למינוי הזה, בעיתוי הנוכחי.
