עבור הדור של ילדי ישראל שגדל על ה-NBA בשנות ה-90, הפושים שבצבצו בסביבות השעה 1:20 הלילה (בין ראשון לשני) על מסך הטלפון, נראו כמו חלום: דני אבדיה נבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA. קשה להפריז בדרמטיות של האירוע, גם אם היה צפוי מראש. כדורסלן ישראלי נמצא בין 24 השחקנים הטובים בליגה הטובה בעולם.
מאחר שגם את המובן מאליו צריך לומר מדי פעם, אז נדגיש: לא, לא מדובר בהפתעה. וכן, זה בצדק. לאורך השנים סבל סיקור הספורט בישראל מפרובינציאליות יתר. אבדיה, שנבחר בדראפט של 2020 במקום התשיעי והפך לישראלי ב-NBA, סבל מכך לא פעם. "זה משפיע מאוד", אמר לי בריאיון לפני שלוש שנים, כשעוד היה שחקן וושינגטון, "אני אגיד לך באמת, זה גם קשה. כי כל הזמן אור הזרקורים עליך - גם במשחק פחות טוב, גם במשחק יותר טוב".
בארבע עונותיו הראשונות ב-NBA, היו לו לא מעט משחקים פחות טובים. עם זאת, הוא לא ויתר, המשיך להתחזק – פיזית ומנטלית – מדי קיץ, לשפר את החסרונות ולחזק את היתרונות, ונהנה מעלייה הדרגתית בממוצעים, ובעיקר בדקות המשחק. גם אחרי קיץ 2024, אז נשלח בטרייד מוושינגטון לפורטלנד, לא עצרה את ההתקדמות שלו – והיום, אחרי כשנה וחצי, מתברר שאפילו להפך.
בעונה שעברה הוא קיבל את המושכות מהמאמן צ'ונסי בילאפס (שהושעה מאז בגלל פרשת הימורים לא חוקיים), והפך לשחקן הדומיננטי בקבוצה. העונה, השישית במספר שלו ב-NBA, אבדיה בן ב-25 נמצא כבר בין 20 השחקנים הטובים בליגה. הוא מדורג במקום ה-18 בממוצע נקודות למשחק (25.5 נקודות; ב-46.7% מהשדה ו-35.6% לשלוש) ובמקום ה-19 באסיסטים (6.7), אליהם הוא מוסיף 7.2 ריבאונדים ו-0.8 חטיפות ב-34.6 דקות (התפוקה הזו ב-44 משחקים העונה, כשהוא מחמיץ שישה בחודש האחרון בגלל פציעות).
"הוא משנה את הקצב, הוא יודע איך לשחק", אמר הלילה כרמלו אנתוני, כוכב העבר ומלך הסלים של הליגה ב-2013 שנבחר עשר פעמים לאולסטאר, בשידור בו הוכרז על בחירתו של אבדיה, "הוא היה צעיר מאוד כשהוא הגיע לליגה, אבל עכשיו הוא מצא את התפקיד שלו, הוא מצא את הקצב שלו, והכי חשוב – הוא מצא את הביטחון שלו. הוא הסיבה שאנחנו מדברים על פורטלנד עכשיו".
לכן, אין צורך להקשיב לציניקנים (בכלל כלל טוב לחיים) – בוודאי שלא היום – מאחר שבאמת קשה להפריז בהייפ סביב אבדיה. הכישרון שנולד בקיבוץ בית זרע להורים כדורסלנים – שרון ארצי וזופר (זופי) אבדיה, יליד קוסובו שהקריירה המקצוענית שלו הובילה אותו לישראל – סחב את נבחרת העתודה לשתי אליפויות אירופה, בלט בשורות מכבי תל אביב (זכה עמה בשלוש אליפויות) והיה לישראלי הראשון שנבחר בין עשרת הראשונים בדראפט ה-NBA, קיבל היום את החותמת האולטימטיבית לאיכויות שלו מאנשי המקצוע, העיתונאים והאוהדים (2,202,605 הצבעות; חמישי מבין השחקנים במערב) שעוקבים אחרי ה-NBA.
בכל פעם שנדמה היה שאבדיה מגיע לשיא – בחירה בעשירייה הראשונה לאולסטאר, טריפל-דאבל ראשון, "שחקן השבוע" של המערב, מחמאות מכוכבים בעבר ובהווה – מדובר רק בעוד שלב בדרך. "היו כמה רגעים בדרך הזו שלא נראו טוב או נהדר, ופקפקתי בעצמי", הודה הלילה אבדיה, במבט לאחור על העונות האחרונות, "אבל המשכתי להתאמן והמשכתי להיות סבלני וידעתי שההזדמנות שלי לזרוח תגיע. אני שמח שהמועדון הזה והקבוצה הזו נתנו לי לעשות את זה, ובתקווה שיש עוד הרבה בהמשך. זה לא הסוף".
אבל סוד הקסם של אבדיה לא נמדד רק במספרים או בכותרות. כל אחד ואחת שפוגשים אותו מבחינים בזה מיד. כל בקשה לסלפי, לחתימה, לחיבוק – נענית בחיוך רחב שיניים ובהסכמה שבאה מהלב. "לא הייתי יכול לעשות את זה בלי החברים שלי לקבוצה", אמר הלילה לאחר בחירתו לאולסטאר, "לא הייתי יכול בלעדיהם. בסופו של יום, זה ספורט קבוצתי. אתה יכול להיות טוב כמה שתרצה, אבל אתה צריך את החברים שלך שם". מבלי לחלק ציונים על אופי ואישיות, מדובר, ובכן, באדם, מענטש.
