גורם בריטי בכיר שוחח עם כאן חדשות היום (רביעי) על הסנקציות החדשות על ההתנחלויות, ואמר שבלונדון איבדו סבלנות: "ניסינו שוב ושוב לדבר עם ישראל על האלימות ביהודה ושומרון, אבל לא ראינו שינוי בשטח. בלונדון עוברים ממילים למעשים".
הגורם אמר כי בבריטניה ניסו במשך שנים, ובמיוחד לאורך שלוש השנים האחרונות, לנהל דיאלוג שקט עם ממשלת ישראל בנושא ההתנחלויות, אך ללא שינוי של ממש בשטח: "השתמשנו בדיפלומטיה שוב ושוב, אך לא ראינו שום שיפור במצב". לדבריו, ההידרדרות המואצת ביהודה ושומרון, העלייה באלימות המתנחלים והמשך הרחבת ההתנחלויות הובילו למסקנה שהמדיניות הקודמת מיצתה את עצמה.
אחד הגורמים המרכזיים שהוזכרו הוא תוכנית הבנייה באזור E1, בין מעלה אדומים לירושלים. בלונדון ראו בפרסום המכרזים לפרויקט נקודת מפנה. ממשלת בריטניה כבר הזהירה בחודש שעבר כי הבנייה באזור עלולה לקטוע את הרצף הטריטוריאלי בין חלקי הגדה המערבית למזרח ירושלים ולפגוע באפשרות להקים בעתיד מדינה פלסטינית בת-קיימא.
בבריטניה הדגישו כי הצעדים החדשים אינם מכוונים נגד הכלכלה הישראלית בכללותה. הסחר בין בריטניה לישראל אמור להימשך, וכך גם שיתופי הפעולה בתחומי הטכנולוגיה, המדע, התרבות והעסקים. ההבחנה, לפי הגורם הבריטי, היא גיאוגרפית ומשפטית: בין ישראל שבתוך גבולות 1967 לבין ההתנחלויות ביהודה ושומרון, כאשר רמת הגולן אינה נכללת בסנקציות.
במסגרת הסמכויות החדשות, בריטניה מתכוונת לאפשר גמישות לשרים להפעיל שיקול דעת בהטלת סנקציות על חברות, גופים ואנשים המעורבים במימון, בבנייה, בפיתוח תשתיות או בפעילות נדל"ן הקשורה להרחבת ההתנחלויות. בלונדון אומרים במפורש: גם מי שמאפשר או מממן את הפעילות עשוי להפוך יעד לסנקציות.
אותו גורם בריטי הדגיש כי מדובר במהלך עצמאי של הממשלה בלונדון, המבוסס על עמדתה המשפטית של בריטניה שלפיה המשך הכיבוש אינו חוקי. הממשלה הבריטית הודיעה רשמית כי היא רואה בהמשך השליטה הישראלית בשטח הפלסטיני הכבוש מצב בלתי חוקי, אף שאינה מאמצת בהכרח כל פרט בחוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג מיולי 2024.
במקביל, בלונדון דוחים את הטענות בישראל שלפיהן מדובר בכניעה לקמפיין החרם או לתנועת ה-BDS. לפי הגורם הבריטי, הממשלה מתנגדת לחרם כולל על ישראל ומבקשת דווקא לשמור על ההבחנה בין ישראל לבין ההתנחלויות.
לגבי אמירות בימין הישראלי לפיהן המהלך נועד לרצות אוכלוסיות מוסלמיות, אמר הגורם: "אנשים רוצים להסביר את זה ואומרים 'זה רק בגלל המוסלמים, זה רק אנטישמיות'. הם רוצים להעמיד פנים שאין בעיה אמיתית. אבל יש בעיה אמיתית ומהותית, זה אינו נושא של מפלגת הלייבור בלבד, הוא חוצה מפלגות בבריטניה, כפי ובמדינות רבות אחרות".
בריטניה אינה פועלת לבדה. צרפת וקנדה הצטרפו להחלטה לקדם איסור על סחר במוצרים מההתנחלויות, ועוד תשע מדינות אירופיות הודיעו כי הן בוחנות צעדים דומים או תומכות במהלך אירופי רחב יותר. בהצהרה משותפת של 12 מדינות נאמר כי הרחבת ההתנחלויות והאלימות בגדה המערבית מסכנות את פתרון שתי המדינות.
בתגובה, ישראל הודיעה לבריטניה כי עליה לסגור בתוך 30 יום את הקונסוליה הבריטית בירושלים, (מוסד שפועל כבר משנת 1839) ומטפלת בין היתר בעניינים הנוגעים לפלסטינים בגדה וברצועת עזה. ישראל גם דורשת מנציגים בריטים המעורבים בתיאום הפעילות בעזה וברמאללה לעזוב בתוך פרק זמן קצר.
ישראל גם הורתה על סיום תפקידם וגירושם, תוך לוח זמנים קצר, של מעל 10 קצינים ונציגים בריטים שפעלו במפקדת התיאום הביטחוני בקריית גת. הגורם הבריטי הבהיר כי צעד זה פוגע ביוזמה הבין-לאומית ואמר: "היינו שם לבקשת עמיתינו האמריקנים כדי לתמוך בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ. תוכנית זו היא התקווה הטובה ביותר עבור פלסטינים וישראלים כאחד למנוע איום מעזה ולהחזיר את החיים שם למסלולם. כל מה שממשלת ישראל עשתה בגירוש הצוות שלנו מקריית גת חותר תחת המאמצים ליישם את התוכנית – זו אינה תגובה בונה".
המהלך מגיע אחרי שממשלתו החדשה של אנדי ברנהאם הכריזה שהיא מעוניינת ל"אתחל" את היחסים בין המדינות, ומצטרף למתיחות בין המדינות כאשר עדיין אין שגריר ישראלי רשמי בלונדון וראשי המדינות טרם שוחחו מאז נכנס ברנהאם לדאונינג 10. אולם בלונדון מתעקשים שהמסר אינו "נגד ישראל". מבחינת הממשלה הבריטית, המטרה היא דווקא לשמור על האפשרות לקיומה של ישראל לצד מדינה פלסטינית בעתיד. בירושלים, לעומת זאת, רואים במהלך התערבות פוליטית חריגה ותקדים מסוכן.
בבריטניה טרם הודיעו כיצד יגיבו לצעדים של ממשלת ישראל, והגורם ציין כי בממשלת בריטניה בוחנים כעת את צעדי התגובה הרשמיים להחלטות הישראליות.
שר החוץ הבריטי: "מאמין מאוד שמה שעשינו היה הדבר הנכון"
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד התייחס הבוקר (שני) לצעדי התגובה של ישראל על הכרזתו על איסור סחר עם ההתנחלויות. בריאיון לערוץ "סקיי ניוז" הבריטי, אמר מיליבנד: "הייתי מעדיף שישראל לא הייתה מודיעה את מה שהודיעה, אבל בסך הכול אני מאמין מאוד שמה שעשינו, יחד עם בעלות בריתנו, היה הדבר הנכון לעשות".
בריאיון נוסף לרשת BBC, אמר מיליבנד כי "הציבור הבריטי מצפה מאיתנו לפעול לפי הערכים שלנו ולפי החוק הבין-לאומי. אנשים רבים במדינה חשו את הסבל הפלסטיני ואמרו שהם רוצים שהממשלה שלהם תעמוד באתגר ותגיב אליו, וזה מה שרצינו לעשות אתמול".
מוקדם יותר הבוקר דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס, מפי גורם ישראלי רשמי, כי ישראל הודיעה לקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים כי עליה להיסגר תוך 30 יום. על פי הדיווח, הגורם הוסיף כי ישראל הודיעה לקונסוליה כי הדיפלומטים שלה יאבדו את אשרת השהייה שלהם תוך 30 יום.
"גם מי שמאפשר או מממן את הרחבת ההתנחלויות יכול להפוך יעד לסנקציות". צבי סוכות ביו"ש, ארכיון
אתמול הודיע שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בפרלמנט בלונדון על איסור סחר עם ההתנחלויות. עם זה, הבהיר השר מיליבנד כי בריטניה תמשיך בקשרי המסחר שלה עם ישראל ותפעל להעמיקם. הוא הדגיש כי ההתנחלויות אינן חוקיות ואין שום סיבה שבריטניה תסייע להתרחבותן. עוד אמר כי בריטניה לא תאפשר מעתה ואילך לייצא לישראל נשק וציוד המסייעים להתנחלויות. עוד 11 מדינות, בראשן צרפת וקנדה, הביעו תמיכה במהלך הבריטי.
בעקבות המהלך, ישראל הורתה אמש לנציגים הבריטים לעזוב מייד את מפקדת הסיוע הבין-לאומי לעזה שבקריית גת. שר החוץ גדעון סער הודיע כי זה אחד מארבעה צעדי תגובה שעליהם החליט בעצה אחת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. עוד הוחלט לסגור את הקונסוליה הבריטית בירושלים, להפסיק את המעורבות הבריטית בהכשרת הכוחות של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ולמנוע מ-12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים להיכנס לישראל בשל עמדותיהם ופעילותם.
ישראל צפויה להודיע על צעדים נגד צרפת ומדינות נוספות שהכריזו על סנקציות נגד ההתנחלויות. האיגרת שנשלחה לשגרירות הבריטית: עזבו את המפקדה בקריית גת במיידי | @gilicohen10 עם הפרטים#מהדורתכאןחדשות עם @talberman pic.twitter.com/l6iE3L3AXU
— כאן חדשות (@kann_news) September 8, 2026
אמש פורסם במהדורת כאן חדשות כי ישראל צפויה להודיע על צעדים נגד צרפת ומדינות נוספות שהכריזו על סנקציות נגד ההתנחלויות. לדברי מקורות ששוחחו עם כאן חדשות, הנושא נבחן וצפוי להיות במתכונת הדומה למהלך נגד בריטניה.
