עזה, ירושלים והתקציב: המוקשים של הממשלה החדשה

עזה, ירושלים והתקציב: המוקשים של הממשלה החדשה

רשימת תפוחי האדמה הלוהטים שהממשלה היוצאת משאירה לבנט וללפיד - ארוכה מאוד. ברמה המיידית צריך לקבל החלטות לגבי מצעד הדגלים, הכנסת הכסף הקטרי לרצועה וחוק הגיוס. בכלכלה שולט עכשיו ליברמן - והוא עובד רק בשביל עצמו
author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
שרי הממשלה החדשה
צילום: צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

הממשלה החדשה הושבעה רק הערב (ראשון), אבל רשימת הסוגיות הנפיצות שעל שולחנה כבר ארוכה מאוד. בשעות הצהריים תתקיים במשרד ראש הממשלה פגישת חפיפה בין בנט לבין ראש הממשלה היוצא נתניהו, אך לא יתקיים טקס חילופין.

הפירוט של כל תפוחי האדמה הלוהטים שמשאירה הממשלה היוצאת הוא ארוך. הנה העיקריים שבהם:

מה עושים עם עזה?

אפשר להתחיל אולי בדברים שאמר ראש הממשלה בנט בעצמו בנאומו במליאה. הוא דיבר על החזרת השבויים והנעדרים והמצב בעזה. כל מהלך כזה או אחר, הסדרה בעניין של עזה, יכול להיות נפיץ גם בממשלה וגם מבחינת השלכה בינלאומית.

כמובן על הפרק, ברמת דחיפות מיידית, גם סוגיית הכסף הקטרי, עוד ירושה מהממשלה הקודמת, שכמו הרבה ירושות יכולה להביא לסכסוך במשפחת ממשלת השינוי.

בין הסדרת יישובים ביו"ש להסדרת יישובים בנגב

טיזר לנושא נפיץ נוסף - הסדרת היישובים - כבר יש עם אביתר שבשומרון. אבל זאת רק ההתחלה: ממשלת בנט–לפיד תידרש להתמודד עם סוגיית הסדרת יישובים ביהודה ושומרון מצד אחד, כשמהצד השני דרישות רע"ם להסדרת יישובים בנגב.

חבית הנפץ בירושלים

גם ירושלים על ראש שמחתם, או דאגתם, של בנט ולפיד - ממצעדת הדגלים שצפוי להתקיים כבר ביום שלישי הקרוב, ועד החלטת העליון בעניין המשפחות בשיח' ג'ראח שאמורה להתקבל בקרוב. החלטה שלפי ההערכות לא תהפוך את החלטות בית המשפט הקודמות, ותורה על פינוי, שיכול להשפיע גם בזירה הבינלאומית.

חוק הגיוס וחוק הלאום

בהסכמים הקואליציוניים יש רשימת חקיקה שצריכה להיעשות בקרוב. בין היתר, חוק הגיוס. לפי ההסכם, הממשלה תחוקק את החוק בתוך חודשיים. לא שיש הרבה ברירות, כי כבר מזמן המדינה הבטיחה לבג"ץ שתעשה זאת. מצד שני, נראה שדווקא לממשלה הזאת, בלי המפלגות החרדיות בשלב זה, יהיה קל יותר.

ואם דיברנו על חוקים ובג"ץ - בשלב  מסוים הרי בג"ץ גם יחליט בעניין חוק הלאום. אם ייפסל, מה שנחשב פחות סביר, או יישאר, כך או כך, יהיה זה מבחן לממשלה החדשה, וזה גם יכול ולהשפיע על קידום חקיקה הנוגעת לבג"ץ - עוד נושא נפיץ.

על הנייר יש בממשלה החדשה כמה הסכמות בנושא דת ומדינה. אבל מבחינה פוליטית, ייתכן שבנט וסער ירצו לא להרחיק את החרדים יותר מדי. חלק מהשותפות ממש לא ישוש לכך.

תפוח האדמה הלוהט ביותר - תקציב

האתגרים הגדולים ביותר של הממשלה החדשה עומדים להיות האתגרים הכלכליים. בכל זאת, אנחנו רק יוצאים עכשיו ממיתון עמוק, חלק מענפי המשק עדיין לא פעילים, והתחום הכלכלי יהיה האתגר הראשון, וגם המבחן הראשון של הממשלה הזאת.

האדם החזק ביותר בממשלה הזאת עומד להיות שר האוצר אביגדור ליברמן. יש לו אומנם רק שבעה מנדטים, אבל זה הספיק לו כדי לבצר את עצמו בכל צמתי קבלת ההחלטות הכלכליים הקריטיים.

ליברמן עצמו הוא שר האוצר, ויש לו גם איש ביצוע משלו בתוך משרד האוצר - השר חמד עמאר. את עודד פורר הוא מינה לשר החקלאות ופיתוח הנגב והגליל. כולם חשבו שפורר יהיה יו"ר ועדת הכספים, אבל ליברמן העדיף לתת לו לחלק כסף לרשויות מקומיות ולכל מיני עמותות. אולי כדי שלא יהיה ח"כ עצמאי מדי בוועדת הכספים.

את ראשות ועדת הכספים יתפוס אלכס קושניר, שיסדר לליברמן אוטוסטרדה בכנסת ויעשה כל מה שהוא אומר לו. ורק למקרה שהכביש הזה יהיה חסום מדי פעם, ליברמן סידר לעצמו שליטה גם בכביש עוקף ומינה את ח"כית יוליה מלינובסקי לשמש יו"ר ועדת הרפורמות.

בקיצור, עם כל הכבוד לבנט, ללפיד ולסער, אלה האצבעות של ליברמן שנמצאות על כל השאלטרים הכלכליים.

אז מה האג'נדה הכלכלית של ליברמן?

ליברמן צפוי למנות למנכ"ל משרדו את רם בלינקוב, שהיה בעבר ראש אגף התקציבים. המינוי הזה מלמד שליברמן רוצה מצד אחד לשקם את המשרד אחרי תקופת נתניהו-כ"ץ, אבל גם מישהו בעל תפיסת אוצר קלאסית. מישהו שרוצה להילחם בהסתדרות, להילחם במערכת הביטחון, לנסות להקטין את הגירעון כמה שיותר. מצד שני, אנחנו לא בתקופה רגילה. בזמן שהממשלה תגבש את תקציב המדינה, מתפתח כאן משבר דיור חדש.

חוץ מזה, גם אחרי שהעובדים הצעירים יחזרו מהחל"ת, יישארו כאן יותר מ-300 אלף מובטלים. אלו חתיכת אתגרים לממשלה הזאת.

אם זה יהיה תלוי בו, ליברמן יוציא לפועל במלוא הכוח את התפיסה הכלכלית הימנית שלו. רק שאם הוא יעשה את זה, הוא עלול לטלטל את כל הממשלה. זה לא משהו שבנט היה רוצה, זה לא משהו שלפיד היה רוצה, וגם לא גדעון סער.

אבל ליברמן? הוא עובד אצל ליברמן. כשזה יתאים לו, זה בדיוק מה שהוא יעשה. ישתמש באג'נדה הכלכלית כתירוץ ליצור חוסר יציבות פוליטית. זה מה שהוא עשה עד היום בכל התפקידים הקודמים שלו, אין סיבה לחשוב שהפעם זה היה אחרת.

הפופולריים