עוד מוקדם, ממש מוקדם, לסכם את עדות עד התביעה החשוב, אילן ישועה, בתיק 4000 . עוד מוקדם לקבוע אם די יהיה בעדות הזאת, שהתביעה תבקש לחזק אותה באמצעות עד המדינה ניר חפץ ועורכים בכירים לשעבר בוואלה, כדי להרשיע את שאול אלוביץ' ואשתו איריס במתן שוחד לבנימין נתניהו. נכון לעכשיו אנחנו רחוקים משם.
אבל כבר עכשיו, אחרי סיום חקירתו הראשית של מנכ"ל וואלה לשעבר, ניתן לקבוע שהעד המרכזי בתיק, מבחינת התביעה, סיפק את הסחורה. הוא לא גמגם, לא איבד את זיכרונו, לא ניסה לעמעם את עדותו במשטרה - להיפך: הוא החריף אותה מהותית. הוא התנהג כמי שחיכה להשלים אותה בבית המשפט ולהניח מאחוריו את הפרק העגום הזה בחייו.
ישועה דיבר בביטחון, הפגין שליטה ברזי התיק, ערך לשופטים היכרות עם תקשורת מושחתת ומשחיתה ופתח להם את הדלת לעולם החשוך שהוא היה שנים חלק ממנו. כן, הוא אמר להם בדרכו, הייתי שם, ראיתי ושמעתי ושיתפתי פעולה. כן, נכנעתי למכבש הלחצים עלי של בעלי השליטה באתר הפופולרי. כן, עזרתי לאנשיו של נתניהו, בהם גם ניר חפץ, להשתלט על וואלה ולהפוך אותו לאתר הבית של המשפחה.
הוא הכין שיעורי בית לפני שהעיד במשטרה, הכין שיעורי בית לפני שהתחיל להעיד בבית המשפט, הכין מעין מונחון לבית המשפט – הסביר ליושבים בדין מי זה הגדול (נתניהו) ומי האחרים ששאול אלוביץ' ואשתו דיברו עליהם בשיחות המוקלטות.
עדותו של ישועה נשמעה במשך שבע ישיבות, היתה דרמטית, וכבר עכשיו ניתן להעריך שמבחינת ההגנה היא קשה לעיכול. כבר עכשיו ניתן לקבוע שגרסת "אין כלום כי לא היה כלום" וגרסת "שתיים וחצי כתבות" – התגובות המזלזלת של בנימין נתניהו לכתב האישום נגדו – אינן מחזיקות מים. כבר עכשיו ניתן לקבוע כי ישועה אינו האקדח המעשן מול נתניהו, אבל הוא בהחלט בעיה בשבילו.
ואכן, השיחות של שאול אלוביץ' ואשתו עם ישועה, המובילות לנתניהו, צריכות בפירוש להדאיג את ראש הממשלה. הקלטות והמסרונים שצורפו לעדות מנכ"ל וואלה הם בפירוש ראיות כבדות משקל – ראיות עם הרבה הרבה בשר, ראיות המלמדות לכאורה כמה חשוב היה לאלוביץ' ולאשתו לקנות את ליבו של ראש הממשלה. ראיות המלמדות לכאורה כמה חשוב היה להם לקבל מנתניהו הטבות רגולטוריות בשווי של מאות מיליוני שקלים.
כן, אפשר להביא בחשבון שההגנה נערכת היטב לחקירה הנגדית של ישועה. אפשר להעריך שהיא תתנפל עליו, תשחיר אותו, תבקש להוכיח שהוא הפך זבוב לפיל - תנסה לגמד את הפרשה. יותר מכך: אפשר להעריך שהיא תטען שאין בסיפור הזה אפילו אבק של שחיתות ושעדות ישועה אינה מגלה התנהגות חריגה בתקשורת. זו היתה מערכת יחסים נורמטיבית בין בכירי שלטון לכלי תקשורת, היא תסביר, אלוביץ' ואשתו לא המציאו כלום.
ובכל זאת: כאשר הסניגורים של נתניהו ואלוביץ' מעריכים שהחקירה הנגדית תימשך 20 ישיבות – הם בעצם אומרים: יש לנו בעיה. מחכה לנו הרבה עבודה. הם צודקים: את הגרעין הקשה של התיק, שאיתו הגיע ישועה למשטרה, קשה לפצח. ההקלטות מדברות בעד עצמן, אולי אפילו צועקות - כך גם המסרונים. איך בדיוק יוצקים בהן ובהם תוכן אחר? איך מעניקים לחומרי הנפץ האלה משמעות חדשה? איך בדיוק מגמדים בחשיבותן? איך מתמודדים למשל עם המשפט הבא של אלוביץ' בשיחה עם ישועה: "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים..." ואיזה הסבר יספק אלוביץ' עצמו, אם וכאשר יעלה לדוכן העדים, גם למשפט הבא שיצא מפיו: "הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים. חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו?".
אין לי תשובה לשאלות האלה. אין לי מושג איך תתגבר ההגנה על האמירות האלה והאם תצליח להלבין אותן. אבל מותר להעריך שהריח הנורא שעולה מהן יישאר. מותר להעריך שהתביעה לא תרפה ותמשיך לשאול את השאלה המתבקשת: האם זו לא הוכחה ברורה לתנועת התן וקח הפלילית? האם לחיבור הזה שבין הון לשלטון, אם יוכח סופית במשפט, לא קוראים בספר החוקים שוחד?
