הדיון הנפיץ

בג"ץ למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו חרדים

בג"ץ למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו חרדים
בית המשפט דן בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים, למרות פקיעת תוקף החוק שאיפשר לפטור תלמידי ישיבות משירות בצה"ל ובתמיכה הכספית בישיבות. השופטים: "כל סטודנט שנה א' יודע שפטור צריך להיות בהסדר"
author מחבר KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
דיון בג"ץ גיוס הפגנות לע"ם
צילום: לע"ם

בג"ץ דן היום (שני) בעתירות שהוגשו נגד אי גיוס חרדים ונגד התמיכה התקציבית בהם. לדברי העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון, תוקף ההסדר החוקי שפטר את האברכים מגיוס פקע בקיץ האחרון ותוקף החלטת הממשלה שלא לאכוף אותו יחלוף בסוף החודש הבא. 

לאחר הדיון, החליט בית המשפט להוציא צו על תנאי, לפיו תצטרך הממשלה לנמק מדוע לא תבוטל החלטתה ולא יגויסו חרדים. עוד הוחלט על צו ביניים לפיו מהיום לא ניתן יהיה להפחית תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לגיוס, וצו שדורש מהמדינה לנמק מדוע נוכח פקיעת הסדר דחיית השירות אין עוד בסיס לתמיכה תקציבית בישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים.

הממונה על ענייני בג"ץ בפרקליטות, אבי מיליקובסקי, אמר מנגד כי המדינה סבורה שהיא עדיין מצייתת לחוק. "לשיטתנו ולשיטת היועצת המשפטית לממשלה, בנקודת הזמן הנוכחית, רשויות הגיוס עדיין פועלות כפי סמכותן לפי סעיף 20 לחוק שירות הביטחון", אמר נציג הפרקליטות. "שונה יהיה המצב החל מ-1 ביולי 2024 - אז כבר תתחיל אותה תקופת הסמכות הנגרעת". מחוץ לבית המשפט התאספו מפגינים במחאה חת הכותרת "חוק גיוס שווה לכולם".

הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי

הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, אמר בדיון כי הסיטואציה היא לא בדיקת חוקיות של חוק, "אלא בסיטואציה שבה ישנה טענה בעלת משקל של ממש, שאי אפשר לקבל החלטה מנהלית בסוגיה הזאת, וכל הסדר כלשהו צריך להיות בחקיקה ראשית". לדבריו, "לכאורה לא הצליחו בחקיקה, אז הלכו להחלטה (החלטת ממשלה, ת.א). כל סטודנט שנה א למשפטים יודע שפטור צריך להיות בהסדר (כלומר, בחקיקה ראשית) וזה לא נעשה".

הרכב השופטים כלל את השופטים פוגלמן, יצחק עמית ונועם סולברג. הדיון מועבר בשידור חי לבקשת כמה כלי תקשורת, ובהם כאן חדשות. ככל הנראה לא צפויה החלטה בסוף הדיון, אלא אם תהיינה הפתעות. לדיון צורפו גם עתירות אחרות, שנוגעות לכספי תמיכה מהמדינה לאותן ישיבות. אתמול, אחרי שהמדינה התעכבה שוב ושוב בהגשת תשובתה ולאחר שבג"ץ הזהיר - הטילו השופטים בצעד חריג הוצאות על המדינה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה כבר לבג"ץ, כי אם הממשלה לא תאשר מחדש עד סוף החודש הבא פטור מגיוס תחול חובת גיוס בני ישיבות לצה"ל. בהרב-מיארה מסרה את עמדת המדינה: "החל מ-1 באפריל 2024, בלא קידום חקיקה על ידי ממשלת ישראל, אין בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות".

מי יישא בנטל? | הסכת "עוד יום"

בממשלה שקלו לבקש מבג"ץ, בצל המלחמה בעזה, לאפשר את המשך המצב הקיים. עם זאת, בהרב מאירה הבהירה שאין שום תרחיש כזה בחוק והיא לא תגן על מהלך כזה בבית המשפט העליון. המשמעות לכך היא שממשלת ישראל תצטרך, עד סוף חודש מרץ, להתכנס באופן אקטיבי כדי לאשר את המשך הפטור מגיוס לבני ישיבות ולהצהיר שתאושר חקיקה חדשה בנושא הגיוס.

בעקבות המלחמה צה"ל הודיע כי הוא יוזם תוכנית מקיפה בשירות המילואים והסדיר שעיקריה: הכפלת מספר ימי המילואים, העלאת גיל הפטור מגיל 40 לגיל 45 ותשלום גמול חדש ללחימה מבצעית. עוד הוחלט כי השירות הסדיר יוארך ל-36 חודשים לחיילים וחיילות ויינתנו על כך פיצויים ומענקים מיוחדים.

חוק הגיוס נחקק לפני שנים ופקע תוקפו כבר בקיץ האחרון. ההארכות שאפשרו לא לגייס את בני הישיבות, הן מכוח החלטות ממשלה, והאמירה הייתה שהן לזמן קצר בשל השיח והרצון לקדם חקיקה. כזאת, כידוע, לא קודמה. ברגע שאין חוק שמאפשר לא לגייס - צריך לגייס, והחלטת הממשלה שלפיה לא מגייסים פג תוקפה בסוף החודש הבא.

הפופולריים