נאומו של בני גנץ הערב (שבת) מלמד על כוונותיו לעתיד הקרוב, שישפיעו על המערכת הפוליטית כולה. נאמר תחילה את המובן מאליו: אין לנתניהו יכולת להסכים באופן מלא ובתוך שלושה שבועות לששת התנאים שהציג גנץ להישארותו בממשלה. התנאי החותם את הרשימה של גנץ, לצורך דוגמה, מדבר על קבלת "מתווה השירות" של גנץ בחוק הגיוס, שהוא מתווה שהחרדים מתנגדים לו בתוקף. מכאן, שישנה תשובה אחת שגנץ בוודאות לא מצפה לה הערב מנתניהו, והיא תשובה חיובית.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
האיום של גנץ לפרוש מהממשלה בתוך שלושה שבועות מתוזמן לפי משך כנס הקיץ של הכנסת, שיחל בשבוע הבא ויסתיים בסוף יולי. מדובר בכנס קצר במיוחד שלאחריו תצא הכנסת שוב לפגרה, שבמהלכה אי אפשר להצביע בקלות על פיזור הכנסת או על כינון ממשלה חדשה.
פרישתו של גנץ, כזכור, לא תוביל לפירוק הממשלה ולבחירות: לנתניהו יש עדיין 64 מנדטים גם בלי בני גנץ. לכן, כשגנץ הצהיר הערב שאם לא יתקבלו תנאיו ישאף להשיג "ממשלה המבוססת על אחדות רחבה", כוונתו שינסה להשיג זאת קודם כל בכנסת הנוכחית. לשם כך, גנץ צריך זמן לתמרונים פוליטים תוך כדי כנס הקיץ, ולכן אין לו יותר משלושה שבועות לבזבז.
מכאן נשאלת השאלה, מדוע להמתין בכלל. אם גנץ רצה לפרוש מהממשלה ולפעול להקמת ממשלה אחרת, לשם מה הוא מציב לנתניהו תנאים שלא יוכל לעמוד בהם ומחכה לתשובה?
שתי פרשנויות אפשריות. האחת: התנאים של גנץ אינם סופיים והוא מעוניין במשא ומתן עם נתניהו, שבסיומו יביא הישגים פוליטיים כלשהם שירשמו על שמו, ויוכל להמשיך לכהן בממשלה. השנייה: בסביבת גנץ מאמינים שהוא זקוק לתירוץ על מנת שלא לאבד מנדטים בתהליך העזיבה את הממשלה. אם יש בין מצביעיו כאלה שהיו רוצים לראות אותו נאבק עד הסוף על האחדות במהלך המלחמה, כך הוא יוכל לטעון שניסה הכל מול נתניהו, וזה נותר סרבן.
עוד טרם הנאום של גנץ, בסביבת נתניהו הבינו בשעות האחרונות פחות או יותר מה מחכה להם הערב. אופן התגובה של לשכת ראש הממשלה, שדחתה רישמית את התנאים של גנץ בטענה כי הם יהוו "תבוסה לישראל", מטה את הכף לכיוון של פירוק השותפות. אם לא יחל בקרוב מאוד תהליך של משא ומתן גלוי או סמוי, בין נתניהו לגנץ - הערב הזה, היה תחילת הסוף.
