משרד החוץ פרסם באתר האינטרנט שלו במשך זמן קצר הודעת גינוי להחלטת ה-ICC להוציא צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון, שמעולם לא התקבלה. מדובר באחד מנוסחי התגובה שהכין המשרד מראש למקרה של החלטה לא רצויה, ופורסם בטעות.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
בהודעה שנעשתה זמינה לפרק זמן קצר נכתב: "מדינת ישראל דוחה את ההחלטה האבסורדית והמבישה של ה-ICC לאשר את הוצאת צווי מעצר לראש ממשלת ישראל ולשר הביטחון. ההחלטה להוציא צווי מעצר למנהיגי מדינה דמוקרטית שמגינה על עצמה נגד מתקפה טרוריסטית רצחנית מראה שבית המשפט איבד את דרכו, והפך לכלי פוליטי שמשרת ארגוני טרור במלחמתם נגד דמוקרטיות".
ב-23 באוגוסט, התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כרים ח'אן, ביקש מהשופטים לא לדחות את הוצאת הצווים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ומנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינוואר. ח'אן הוא נימק במכתבו: "דחייה בלתי מוצדקת בהליך תשפיע על זכויות הקורבנות".
עוד הדגיש התובע כי לבית הדין יש הסמכות לחקור ישראלים ועל כן ביקש מהשופטים לקבוע בדחיפות לגביי הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, ומנהיג חמאס סינוואר, ולא להשתהות ללא צורך.
בישראל בחנו צעדים נוספים בניסיון לבלום הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - כך פורסם בחודש שעבר בחדשות הערב בכאן 11. אחד מהצעדים, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה וגורמי המקצוע, היה ונותר הצורך בהקמת ועדת חקירה או מנגנון בדיקה ישראלי משמעותי ועצמאי.
בישראל הורגשה תחושת הקלה מסוימת עם סיום שלב הגשת העמדות של מדינות וגופים לבית הדין הפלילי הבין-לאומי. כמעט מחצית מהן מביעות עמדה שמשמעותה תמיכה בטיעונים הישראליים. אמנם יש רוב קטן לעמדות ההפוכות, אך המבחן אינו רק כמותו אלא גם איכותי - אילו מדינות תמכו ומה איכות הטיעונים שלהן.
כמו כן, העובדה ששניים מראשי חמאס שהתובע ביקש צו מעצר נגדם מתו יכולה להשפיע. זאת, משום שיש בעייתיות במצב שבו בית הדין מנהל תיק רק נגד ישראלים. עם זאת, בישראל עדיין חוששים ממצב שבו בקשת התובע להוצאת צווים נגד הבכירים תתקבל. כפי שפורסם בכאן חדשות, התקיימה התייעצות אצל ראש הממשלה בעניין.
עוד בנושא
