התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כרים ח'אן, ביקש היום (שישי) מהשופטים לא לדחות את הוצאת הצווים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ומנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינוואר. ח'אן הוא נימק במכתבו: "דחייה בלתי מוצדקת בהליך תשפיע על זכויות הקורבנות".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
עוד הדגיש התובע כי לבית הדין יש הסמכות לחקור ישראלים ועל כן ביקש מהשופטים לקבוע בדחיפות לגביי הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, ומנהיג חמאס סינוואר, ולא להשתהות ללא צורך.
ח'אן הוסיף שלבית הדין הסמכות השיפוטית לגביי אזרחים ישראלים שביצעו מעשי איבה בשטחים הפלסטינים, וביקש מהשופטים לדחות את העתירות המשפטיות שהוגשו בנושא. בכך, הוא ביקש לדחות את טענות ישראל, שהיא חוקרת בעצמה חשדות לפשעי מלחמה והוראות אחרות שנטועות בהסכמי אוסלו.
כזכור, התביעה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג טוענת שיש יסוד להאמין שנתניהו, גלנט וסינוואר, כמו גם גם אסמאעיל הנייה ומוחמד דף, נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לכאורה.
בישראל בחנו צעדים נוספים בניסיון לבלום הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - כך פורסם בשבוע שעבר בחדשות הערב בכאן 11. אחד מהצעדים, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה וגורמי המקצוע, היה ונותר הצורך בהקמת ועדת חקירה או מנגנון בדיקה ישראלי משמעותי ועצמאי.
בישראל הורגשה תחושת הקלה מסוימת עם סיום שלב הגשת העמדות של מדינות וגופים לבית הדין הפלילי הבין-לאומי. כמעט מחצית מהן מביעות עמדה שמשמעותה תמיכה בטיעונים הישראליים. אמנם יש רוב קטן לעמדות ההפוכות, אך המבחן אינו רק כמותו אלא גם איכותי - אילו מדינות תמכו ומה איכות הטיעונים שלהן.
כמו כן, העובדה ששניים מראשי חמאס שהתובע ביקש צו מעצר נגדם מתו יכולה להשפיע. זאת, משום שיש בעייתיות במצב שבו בית הדין מנהל תיק רק נגד ישראלים. עם זאת, בישראל עדיין חוששים ממצב שבו בקשת התובע להוצאת צווים נגד הבכירים תתקבל. כפי שפורסם היום בכאן חדשות, התקיימה התייעצות אצל ראש הממשלה בעניין.
עוד בנושא
