משרד החוץ של נורווגיה אישר היום (שבת) כי במידה וראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט יגיעו למדינה הם ייעצרו.
> ברשימה אחת עם קדאפי ופוטין: המנהיגים שהוצא נגדם צו מעצר
"אם נתניהו או כל אחד אחר שבית המשפט הפלילי הבין לאומי בהאג הגיש נגדו צו מעצר, אנו, בקנה אחד עם מחויבותנו לחוק הבינלאומי, נעצור ונסגיר את האדם המדובר", לשון ההודעה.
נורווגיה הייתה המדינה הראשונה להודיע כי תכבד את צו המעצר כבר בחודש מאי - עוד לפני שהוגש רשמית. גם במשרד החוץ של לטביה התייחסו אמש לצוותי המעצר לבכירים הישראלים וציינו כי המדינה הבלטית "תכבד את המחויבויות שלה כלפי בית הדין".
ביום חמישי הוציא בית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט. בהודעת בית המשפט נאמר כי הוצאת הצווים היא "בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו לפחות מ-8 באוקטובר 2023 ועד ל-20 במאי 2024, היום בו הגישה הפרקליטות את הבקשות לצווי מעצר".

בהוצאת הצווים, בית הדין בהאג למעשה דוחה את טענות ישראל ומדינות נוספות נגד חוסר הסמכות של בית הדין. מוקדם יותר הבוקר דחתה השופטת בתיק טענות על הקשר בין עבודתה הקודמת לבין העיסוק בעניין. מדובר בפעם הראשונה שיש צו מעצר נגד ראש מדינה דמוקרטית והוא מחייב עשרות מדינות החברות בבית הדין.

עוד נכתב כי אחד הפשעים המיוחסים לראש הממשלה ולשר הביטחון לשעבר הם "הרעבה בתור כלי מלחמה". צווי המעצר שהוצאו מסווגים כרגע כ"סודיים", על מנת "להגן על עדים ולשמור על ניהול החקירות". לדברי בית הדין, פרסום המידע הנוכחי היא כיוון ש"התנהגות דומה לזו המדוברת בצו המעצר נמשכת".
קרב הבלימה הישראלי נגד צווי המעצר - והחשש מצווים נוספים
לאחר הוצאת הצווים נגד נתניהו וגלנט, פורסם בחדשות הערב בכאן 11 כי בישראל נשקלים צעדים על מנת להביא לשינוי ההחלטה.
גורמי המקצוע הבהירו כי הסיכוי הטוב ביותר לשנות את ההחלטה הוא פתיחה דחופה בחקירה רצינית ועצמאית לגבי האם ישראל עמדה בכללים הבין-לאומיים - חקירה פלילית או חקירה בסגנון ועדת חקירה ממלכתית שיכולה להוביל להליכים פליליים.
בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מסרה הודעה ובה הגיבה על הוצאת צווי המעצר ואמרה כי בית הדין בהאג נעדר סמכות. לדבריה, "בית הדין הפלילי הבין-לאומי שנועד להתמודד עם הזוועות החמורות ביותר חטא היום לתפקיד ההיסטורי שהיה אמור למלא. ביום זה יש לומר את המובן – בית הדין הפלילי הבין-לאומי נעדר כל סמכות בעניין".
