נאומו באו"ם של ראש הממשלה נתניהו הציג באופן מושלם את מה שקורה פה, אחרי כמעט שנתיים של מלחמה: אנחנו בקרב על נרטיב, ונתניהו רוצה לצאת ממנו כמנצח - שנמצא בשלטון.
בעוד עשרה ימים נציין שנתיים לטבח 7 באוקטובר. שום גימיק לא יוכל לכסות על העובדה הפשוטה: שנתיים אחרי, לעזאזל, שנתיים אחרי, יש עדיין 48 חטופים וחטופה בשבי חמאס. את קוד ה-QR, את הרמקולים, את הפנייה לחטופים בעברית או כל גימיק אחר שהוצג היום היה אפשר לעשות הרבה לפני, ולאו דווקא מעל בימת האו"ם. במונחים צבאיים קוראים למהלך הזה "ריכוז מאמץ". אבל לא מדובר בפעולה שנועדה להכריע את האויב, אם בכלל הצליח להבין משהו מהנאום באנגלית, אלא ברצון למצב את ראש ממשלת ישראל כיחידי שיכול.
העובדה שנתניהו נקב בשמותיהם של 20 חטופים חיים, אחד אחרי השני, מלמדת על ה"אין" יותר מעל ה"יש". "אלו 20 אנשים שמוחזקים בחיים מורעבים", אמר ראש הממשלה מעל בימת האו"ם. אלו 20 אנשים שמוחזקים בחיים ומחכים גם עכשיו לקול בשורה ולהחלטה - והיו יכולים להשתחרר מהשבי בשלב השני של ההסכם שנחתם ואומץ על ידי הקבינט בחודש ינואר 2025, כשבחלק השלישי החללים היו אמורים לשוב לקבורה בישראל.
את השעות שלפני הנאום באו"ם אוהב ראש הממשלה להקדיש לחזרות אחרונות. אפשר להגיד הרבה דברים על נתניהו, אבל לנאום הוא יודע. גם להתכונן לנאומים: עובר עם העט, משרבט עד הרגע האחרון, לעתים גם עושה חזרות. לרוב גם מופצת לתקשורת תמונה מהרגעים שלפני, בשיא האותנטיות. השנה לא קיבלנו כזו. את הלילה שלפני העביר נתניהו עם שני אישים המוכרים לו היטב: ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף.
שניהם, מה שנקרא, יהודים טובים להביא הביתה: אוהבי ישראל, שרוצים לראות את המקום הזה משגשג ופורח. וכן, הם גם מחשיבים עצמם כביזנסמנים מוצלחים. את העסקה הקודמת שרצה קושנר לקדם, אי-אז בשנת 2019 עם יוזמת השלום של טראמפ, הוא לא ממש הצליח. מוועידת השלום והשגשוג בבחריין לא נוצר עתיד חדש למזרח התיכון, אבל כן הונח המסד להסכמי אברהם, ולאאוטינג ראשון במערכת היחסים בין ישראל למדינות המפרץ.
וויטקוף מקווה שהפעם דברים ייראו אחרת. ש-21 הנקודות שניסח טראמפ (כלומר, חברו הטוב של טראמפ וויטקוף וחתנו קושנר) והוצגו למדינות ערב אכן יתממשו במציאות. לכן בכירים אמריקנים מתחילים לדבר שוב במונחי תוכנית גדולה, אם תרצו Big Beautiful Middle East. לא רק סיום מלחמה, אלא אופק מזהיר לאזור. במילותיו האחרונות של נתניהו בנאום, הוא דיבר על ניצחון מהיר - ועתיד של שגשוג ושלום. מהיר זה כבר לא יהיה, אחרי שנתיים של מלחמה. שגשוג ושלום? אשרי המאמין.
