חייבת לשאול

בפרק האחרון הרב סתיו ואורית מדברים על זוגיות, בצל המלחמה ובכלל, ותוהים אם לא הגיע הזמן שהמדינה תממן לכולנו טיפול זוגי

כולם מתמודדים עם תגובות רעות פה ושם, אבל נדמה שבתקופה הזו הכל הרבה יותר סוער, גם כאן באולפן. מה הקפיץ את אורית ומה מציע הרב סתיו לעשות מול מגיבים תוקפנים?

לציין את יום הזיכרון בעת מלחמה זה מורכב, ולא דומה לשום דבר אחר. הרב סתיו משתף מה קורה במפגשים שלו עם משפחות שכולות בימים אלה, ומחדד מהו עולם הערכים שלנו לעומת זה של אויבינו. ואורית? בפרק הזה בעיקר מקשיבה.

הרב סתיו מתרגש להיזכר בסיפור משפחתי על אביו, אורית מדברת על הקשר המפוספס עם סבתה. שיחה על חוסן ועל ירושה רגשית, בצל השבעה באוקטובר

בשביל אורית פסח היה תמיד חג תפוחי האדמה, תמצית כל מה שתסכל אותה בחיים הדתיים כשהטכניקה באה על חשבון המהות. הרב סתיו נזכר בקטניות אצל הראשון לציון ומציע דרכים לצקת תוכן גם לתוך מערכת כללים שנראית טכנית במבט ראשון

שורש הפירוד בינינו נובע מחוסר האמון וכדי להשתקם אנחנו חייבים לבנות את האמון מחדש, כך מאמין הרב סתיו. אורית נזכרת במפגש אישי שלה עם פעיל פוליטי קיצוני ומספרת איך למרות תפיסת העולם המנוגדת מאוד, הצליחה להתחבר אליו בצורה עמוקה. יכולה להיות שכולנו פשוט צריכים להיפגש לשיחת נפש המונית?

זה לא פרק על נטיות מיניות, זה פרק על אהבה: אורית כואבת את מצוקתם של הומואים דתיים ושואלת את הרב סתיו "איך ייתכן שאין פתרון? הרי אם רק רוצים, הכל פתיר". הרב נזכר בדברי הרב קוק, ומגלה כיצד היה נוהג לו בנו היה מביא הביתה בן זוג

גברים ונשים במרחב הציבורי זה נושא נפיץ, אבל למה זה בכלל דיון? זה לא קצת כמו לשאול האם עצים וציפורים צריכים הפרדה במרחב? זו המציאות הטבעית וזהו. ובכן מסתבר שזה יותר מורכב מזה, ושלכל דרך יש מחיר; אורית נזכרת בסיטואציות שהיו נמנעות ממנה בחברה נפרדת, הרב סתיו מדבר על ההתנגשות בין ערך ההפרדה לבין הערך "ואהבת לרעך כמוך". ומה הקשר לרומן בין צעירה חרדית לנהג הסעות?