משתתפים
טוביה אושרי: אורי גבריאל
רחמים אהרוני (גומדי): גבי עמרני
עמוס אוריון: גל אמיתי
עזר כהן: צוריאל עטיה

לרשימת הקרדיטים המלאה
לסיפור האמיתי שמאחורי הפרק
עוד סיפורים, מאחורי הקלעים וקטעי ארכיון נדירים

התסריט המלא:

פנים. בית טוביה - ערב   
סוף ראיון טלויזיוני עם עמוס אוריון במהדורת החדשות לרגל יציאתו מהכלא

טוביה יושב על הספה, צופה בראיון ומעשן סיגריה

מראיין: "האם מחר יוצא מבית הסוהר עמוס אוריון רוצח, או עמוס אוריון חף מפשע?"

עמוס: "מחר יוצא זה שהולך לחפש את הרוצח"

מראיין: "אתה יודע בכלל איפה להתחיל או שאין לך שום מושג?"

עמוס: "להתחיל באלה שטשטשו את זה. באלה שהכניסו אותי"

טוביה מכבה את הטלויזיה, מכבה את הסיגריה, מחייג בטלפון

טוביה: "ראית בטלוויזיה?".

רחמים (טלפון) "ראיתי"

ניתוק. מוסיקה

טוביה V.O: "בספר החוקים של הפשע יש חוק אחד שכולם מכירים: אם מישהו פתח עליך, אל תהרוג אותו.

תמתין. תן לו לחיות עם הידיעה שהוא הולך לקראת המוות. שאתה בדרך אליו.

למרות מה שעמוס אמר בטלוויזיה, ידעתי שהוא בחיים לא יבוא אליי. הוא הכיר את החוק. הוא ירצה להנות מהפחד שלי. (פאוזה) אבל לי אין פחד. פיטרתי אותו…"

פנים. מסעדה בכרם - צהריים

 רחמים וטוביה אוכלים צהריים

רחמים: "ואם הוא יבוא לבקש כסף?"

טוביה: "סנט אחד הוא לא יקבל"

רחמים: "לא תתן לו כלום?"

טוביה: "על מה מגיע לו כסף?? אני הבאתי אותו! 

אני הכנסתי אותו לעסק".

רחמים: "בחיאת דינק ישב תשע שנים בגללנו…לא הוציא מילה.."

טוביה: "נו אז מה? אם אני אמרתי למישהו לך תתרחץ בים והוא טבע אני אשם?

אני אלף פעם אמרתי לו - אל תירה. לא משנה מה, אל תירה. חוץ מזה אם תיתן לעמוס עכשיו כסף , כל יומיים יבואו יסחטו אותך".

רחמים: "היית כבר שם לו כמה גרושים שירד לנו מהגב"

טוביה: "תעזוב אותך.. הכל דאווינים הוא לא יעשה כלום.."

קם מהשולחן

 "יאללה אני קופץ לשורי. אתה עוד נשאר?"

רחמים: "אני עובר על כמה דברים ואז אני אלך"

טוביה: "תגיד לערוסי שהוא סוגר היום".

 טוביה יוצא מהחדר

רחמים: "ד"ש לקטנה"

חוץ. מחוץ למסעדה בכרם - יום  

טוביה יוצא מהמסעדה והולך לכיוון רכבו

פנים/חוץ. רכב - יום  

טוביה נכנס לרכב. בתוך הרכב מחכה עמוס.

ברגע שטוביה מתיישב עמוס מצמיד אקדח לראשו ואומר-

עמוס: "לחון חף מפשע פירושו עילה לנטילת הצדק"

טוביה: "עמוס".

עמוס: "אתה יודע מי אמר את המשפט הזה?

אני. לפני חודש לשופט. והנה אנחנו כאן. נוטלים צדק".

טוביה: "עמוס"

עמוס: "לאן אתה חושב שאתה נוסע…אה? לא ראית חדשות אתמול..?"

טוביה: "עמוס תקשיב רגע"

עמוס (מתלהט, לאט וברור): "אני שואל עוד פעם-  לאן אדוני התכוון לנסוע??
(טוביה שותק)

"תענה לפניי שאני מחורר אותך כאן על המקום לאן אתה נוסע?"

טוביה: "לבית"

עמוס: "לבית של שורי הא?

יא חתיכת מסריח. תניע ת'אוטו

מכה את טוביה

יאללה תתניע נו!"

טוביה: "תירגע עמוס לאן זה?"

עמוס: "נוסעים לטיול. בבת ים. יש שם אחלה חוף שבעולם". 

טוביה מתניע את הרכב ומתחיל לנסוע

טוביה V.O: "את החולות של בת ים הכרתי טוב מאוד (פאוזה)

אבל כשמכוונים אליך אקדח-כל שרירי הגוף, כל נימי הנפש, הכל מתכווץ".

עמוס מנסה להדליק את הרדיו: " איך מדליקים את הרדיו?"

טוביה מדליק רדיו

עמוס: "נשים קצת מוזיקה. נהיה פה שמח..."

מוסיקה

טוביה ועמוס נוסעים 

טוביה V.O: "נסענו בלי להוציא מילה. (פאוזה)

נזכרתי בסצנה מ'הסנדק' שויטו קורליאוניה מת ואף אחד לא רואה. הוא  שוכב לבד כמו פגר באמצע החצר. אם עמוס גומר אותי היום הכלב הזה על הדש בורד יהיה העד היחיד".

פנים. חולות בת ים - לילה  

עמוס: "עצור פה. (פאוזה) עצור..!"

טוביה עוצר את הרכב

דממה

"תרים ידיים וצא החוצה. לאט. דאווין הכי קטן אני משטח אותך שמעת?

טוביה פותח את הדלת ויוצא. עמוס יוצא גם ומוציא את חפירה. הוא זורק אותו על החול.

חוץ. חולות בת ים - לילה  

עמוס: "תפוס את זה"

טוביה: "מה זה?"

עמוס: "תפוס תתחיל לחפור"

טוביה: "עמוס חלס בוא נסגור את זה".

עמוס: "סתום ת'פה ותתחיל לחפור מה אתה לא מבין?! נו!!"

טוביה: "מתחיל לחפור"

עמוס: "טוביה אושרי המחסל .הסנדק. אימת הכרם עלק…"

טוביה: "עמוס מאיפה אני ידעתי שזה יסתבך ככה?

אל תאמין למשטרה האלה. חרטטו אותך".

עמוס: "תשע שנים חיכיתי! תשע שנים! כמו כלב נתת לי להירקב..."

טוביה: "ניסיתי לעשות מהלכים עמוס. ניסיתי! וולאק מה רצית שנשב כולנו בפנים?

אני לקחתי אותך כשהגעת בלי כלום. 

אותי אתה מוכר?"

עמוס: "אתה שטן טוביה. שלחת אותי להרוס לעצמי תחיים. "אנחנו ביחד עמוס, אני מאחוריך... מה שלא יהיה…" פימפמת לי בשכל ואז זרקת אותי. עכשיו תחפור לעצמך את הקבר שלך. תחפור!!"

טוביה: "אני אמרתי לך- לא משנה מה קורה בשוד הזה אנחנו לא יורים באף אחד. לא אמרתי?"

עמוס: "שתוק! תחפור טוב! שלא תבצבץ לך הרגל החוצה יש פה אנשים מסתובבים עם כלבים".

טוביה ממשיך לחפור

טוביה V.O: "כשהבור היה מספיק עמוק הוא אמר לי לקפוץ למטה ולהגיד שמע ישראל".

חוץ. חולות בת ים - לילה  

טוביה יורד לתוך הבור שחפר

עמוס: "עכשיו תגיד שמע ישראל"

פאוזה

"נו!"

טוביה בשקט: "שמע ישראל…"

טוביה מתפייח חרישית

עמוס: "בחיאת דינאק מה, אתה בוכה? תבכה תבכה. תשע שנים אני בכיתי בגללך.

תבכה יותר חזק! ההוא למעלה לא שומע"

טוביה: "שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד!!"

טוביה V.O: "ואז קלטתי: הוא בחיים לא ירה. הוא גם מפחד. 

גם כשהוא ירה בשוד זה היה בלי כוונה. הוא לא עשוי מהחומר שלוחץ על הדק".

טוביה מסיים להגיד שמע ישראל קולו נשבר

עמוס: "יפה. אהבתי את הסלסולציה מרגש. 

ועכשיו יש עוד משהו אחד קטן : לפני שנכנסתי בפנים אני השארתי בשכונה משהו שהיה לי הכי יקר בעולם. אתה יודע מה זה נכון? (פאוזה) אתה ידעת כמה שאני אהבתי את שורי

אין לילה שלא חשבתי איך אני חוזר ומחבק אותה, מלטף לה את השיער..."

נשמעת סורי מזמזמת במקלחת

"ואז אני יוצא וקולט שהיא עשתה ילדה עם טוביה אושרי. בחייאת דינק! בזמן שאני נרקבתי בכלא אתה ניקנקת את שורי...השתנת עליי בקשת טוביה". 

טוביה: "עמוס זה לא היה ככה.."

עמוס מתיר את מכנסיו ושולף את איבר מינו

טוביה: "מה... מה אתה עושה?"

עמוס: "עכשיו תרגיש איך זה שמשתינים עלייך בקשת יא מניאק..."

עמוס משתין על טוביה ההמום. 

מוסיקה

טוביה V.O: "הפחד הוא אביו מולידו של האומץ.

כשעמוס עמד מעליי והשתין לי על הפנים כל הפחד התקלף ממני בבת אחת. באותו רגע ידעתי: 

האיש הזה מת".

חוץ. חולות בת ים - לילה  

עמוס רוכס את מכנסיו. טוען את האקדח

עמוס: "ועכשיו… כמו שאומרים - אסטה לה ויסטה ב..."

טוביה: "אני אשלם לך עמוס. (פאוזה) אני אפצה אותך. (עמוס חוכך רגע בדעתו) אם אתה יורה עכשיו לא ייצא לך ממני כלום. תגיד כמה ואני אשלם".

עמוס (בלעג): "אנשים עם הזמן, עם השנים, נהרסים לגמרי. מאבדים את האישיות של עצמם. (פאוזה) יודע מה? אני לא אהרוג אותך. אני ארושש את האמא שלך. בכבוד. (פאוזה) אלף דולר"

טוביה: "מה אלף דולר?"

עמוס: "כל יום שישבתי בכלא - אלף דולר. זה המחיר.

תשע שנים---שלוש מאות אלף דולר. במזומן".

טוביה V.O: "שוב ראיתי את הפחד מדבר לו מהעיניים"

טוביה: "סגור עמוס. סגור"

עמוס: "יש לך שלושה ימים. בחמישי אני מגיע אליך למפעל של הבשר בשעה שלוש. תכין את הכסף. אם לא הבור פה עוד פתוח".

עמוס בועט חול לפניו של טוביה 

הוא חוזר לרכב, מתניע ונעלם מהמקום.

מוסיקה

פנים. משרדו של טוביה במפעל בר בקר - יום   

טוביה יושב לשולחן מרכיב משתיק קול על הנשק ומנקה אותו

טוביה V.O: "גומדי תמיד אומר: אם כבר לקחת אקדח ושמת - דפוק. אם לא דפקת- תדע שאתה תדפק. 

באותו יום לא יצאתי מהמשרד. אמרתי לגומדי שיחפף את כולם וישאיר בסביבה רק את ערוסי המנהל עבודה". 

טוביה טוען את הנשק

"הכל היה מוכן".

נשמע רכב מחנה מחוץ למפעל. 

מתוכו יוצאים עמוס אוריון ועזר כהן

טוביה V.O: "בשעה שלוש, על השעון שמעתי אותם בשער".

שער נפתח. צעדים במדרגות.

דלת משרדו של רחמים נפתחת

רחמים (מבחוץ): "אהלן אהלן יא ג'מעה. בבקשה.."

טוביה V.O: "גומדי ניגב את הזיעה מהמצח כל חמש דקות עם מפית..."

עזר (מבחוץ): "איפה בעל הבית?"

רחמים (מבחוץ): "הוא תכף יצטרף אלינו"

עמוס (מבחוץ): "גומדי בלי חרטות. איפה טוביה?"

טוביה V.O מצית סיגריה: "חוץ מעמוס זיהיתי את הקול של  עזר כהן. 

סחטן מקצוען. שמע שיש פרנסה ובא לעבוד. 

הדם התחיל לעלות לי לראש..הם נכנסו למשרד ליד, ואני שומע שעמוס ממשיך לדהור לי על הגב.."

עמוס (מבחוץ): "טוב יאללה יא גומדי תוציא את הכסף"

רחמים (מבחוץ): "תכף הוא יגיע תסגרו מה שצריך.

(פאוזה) בינתיים תשתו איזה קפה?

עזר (מבחוץ): "כן תודה אני שחור חזק"

עמוס (מבחוץ) קם מהכסא: "שום קפה! מה קפה?! לך תביא את המניאק הזה לפניי שאני חופר לידו עוד בור בשבילך"

רחמים (מבחוץ): "הלו עמוס תרגיע ת'דיבור שלך".

עמוס (מבחוץ) מוציא אקדח וטוען במהירות: "וולאק לך תביא אותו שמעת?!"

רחמים (מבחוץ) (ברוגע): "אמרתי לך - (בקול רם יותר) הוא תכף בא"

עזר: "עמוס -"

עמוס (מבחוץ) נרגע ומתיישב, פאוזה, מוציא חפיסת מסטיקים ומתחיל ללעוס חזק ומוחצן

"מה, הוא מתבייש להראות את הפרצוף שלו אחריי השטיפה שהעברתי עליו…?"

צוחק. עזר מצטרף לצחוקו

מוסיקה

טוביה V.O: "הרגשתי איך הדופק מקפיץ לי את הורידים. 

זה היה הרגע. תקראו לזה נקמה. אבל תכלס זה היה הפחד

טוביה קם באחת, יוצא במהירות למסדרון ופותח במהירות את דלת המשרד הסמוך".

פנים. משרדו של רחמים במפעל בר בקר - יום  

טוביה פותח את דלת משרדו של רחמים. כולם מבחינים בו ובנשק שבידו

עמוס מזנק מהכיסא: " יא בן…!!"

עזר מזנק גם הוא מהכיסא: "עמוס!!"

טוביה מרסס צרור ארוך והורג את עזר ועמוס במקום.

רחמים צורח כשקולט שאחד הכדורים כמעט ופוגע בו

רחמים: "טוביה!! טוביה!!!!"

טוביה עוצר את הירי. מתנשם בכבדות.

מוסיקה

נשמע כמו מרחוק רחמים צועק לטוביה ומנער אותו

רחמים: "טוביה! טוביה מה אתה עושה טוביה?! ככה?! ככה עושים?! סחת'ק תראה איזה בלאגן..מה… 

יא אללה שלך…"

טוביה V.O: "עמדתי שם. המבט שלי נעול על שתי הגופות ששחו בתוך שלולית של דם. עלתה לי בחילה.

ערוסי פותח את הדלת ונכנס במהירות לחדר"

רחמים (לערוסי): "ערוסי לך תביא חומצה אתה..! 

לך!! זריז זריז!"

ערוסי יוצא בבהלה

טוביה (מתנשם בכבדות) "בני זונה…"

רחמים: "וואלק מה עושים עכשיו טוביה?.."

טוביה אינו מגיב

"מה אנחנו עושים איתם?"

טוביה (פאוזה, לאט ובשקט): "צלצל למעודד שיבוא עם הטנדר...תקחו שני ארגזי קירור וסעו איתם לאשדוד"

רחמים (פאוזה): "אין.. זה לא ייכנס בחיים בארגז..

זה גדול מידי…"

מוסיקה

טוביה V.O: "הרגשתי שאני עומד לצנוח לרצפה"

טוביה מתעשת, פורק את הנשק ומתחיל ללכת לכיוון הדלת

"אז תעשו שזה ייכנס…"

טוביה יוצא ממשרדו של רחמים והולך במסדרון

דלת נסגרת, סאונד מסור חשמלי נשמע מתוך החדר. מוסיקה מתגברת ואז פוסקת באחת

טוביה V.O: "אף פעם לא ראיתי את עצמי רוצח. לא כשמצאו אותם מבותרים בחול וגם לא כשישבתי מאסר עולם. הייתי מושיע. מציל חיים. רק מי ששכב בתוך קבר פתוח עם אקדח מוצמד לראש יודע -הפחד משחרר. הפחד נותן אומץ".

מוסיקה

ס ו ף