זוג אמריקאי עובר לבית ישן ורדוף באנגליה ב"לאחר מכן" של אדית וורטון - אבל המתרגם דוד ארונשטם אמר לנו שרוח הרפאים האמיתית כאן היא מערכת היחסים של השניים; המבקרים אומרים ש"זו לא ספרות", וקצת מפחיד לכתוב על זה בזמן מלחמה, ובכל זאת עורכת כתב העת "מאזניים" החליטה להקדיש גיליון שם למין, שמקפל בתוכו גם את תאוות החיים, וגם את יצר המוות; שריפת ספרים או צנזורה? בפייסבוק ובטוויטר פרוגרסיבים ושמרנים מתלבטים