מסעותיה של רקדנית האש האקזוטית ליטל נתזון באמזונס, בשבטים העתיקים באפריקה, במקדשים בהודו ובאיי באלי הפכו לדרך חיים ולמידה תוך כדי סיכוני חיים גדולים והם מתורגמים לריקוד: תיפוף, כריעה, סיבובים, ריקודי בטן, ואכסטזת מחול ומוסיקה מתרבויות רחוקות בנות אלפי שנים. אלא שהמנוע הדוחף את האמזונה הקיבוצניקית הישראלית הוא דווקא ההליכה על הקצה: דגי טרף, ציפורים, מכשפות, ריקודי פולחן ואש והרפתקאות מסמרות שיער