ג'ייסון רצה לעשות עלייה מאז שהוא זוכר את עצמו, אבל אחרי שביקר ב"יד ושם" - הוא החליט באופן נחרץ שישראל היא המקום שלו, דוד תמיד הרגיש ציוני במציאות המושחתת של דונייצק, נעמי הגיעה לכאן לטיול - והחליטה לא לחזור לארגנטינה. ההורים שלה, שחצו את גיל 50, החליטו להגיע בעקבותיה עשור לאחר מכן.
ליזה התאהבה בחום הישראלי והחליטה להתגייר, אריאל הרגיש שיש כאן אופק להתפתח והקים להקה של עולים חדשים, ולרבקה תמיד היה ברור שרק בציון היא תוכל להגשים את כל החלומות שלה.
נועה אקסינר בשיחה עם העולים החדשים לארץ. אנשים שונים, מרקעים שונים, שבאו לכאן בפעם הראשונה ובחרו לשנות את חייהם. חלקם מטעמי ציונות, חלקם מִתחושה של שייכות, אחרים רצו לשנות את מציאות החיים שלהם במדינה שהייתה פחות טובה אליהם וישראל הייתה ההזדמנות בשבילם.
למה דווקא ישראל, מה הם רואים בנו (שאנחנו לא רואים בעצמנו) ואיך הם היו רוצים שיתייחסו אליהם כאן?
האזינו לתוכנית בכאן רשת ב
