סדאם חוסיין
צילום: אי-פי

"עניין של יוקרה": המרוץ הערבי לנשק גרעיני

26 שנים לפני התקיפה בסוריה, השמיד חיל האוויר גם את הכור הגרעיני שפיתח סדאם חוסיין בעיראק. היכולות אמנם הוסרו מעל פני הקרקע, אך המוטיבציה להתחמש בנשק בלתי קונבנציונלי עדיין קיימת – גם אם ישראל כבר לא היעד המרכזי
ערן זינגר
21 במרץ 2018
21:53

האיחור הניכר שבו החלה הטלוויזיה הסורית לדווח על תקיפת הכור בדיר א-זור, שהיום (רביעי) הותר לפרסם כי הושמד בידי ישראל, העיד היטב על ההפתעה ששררה באותו היום בקרב המשטר בדמשק וסייעניו. הידיעות בנושא הופיעו על המסך הסורי שעות ארוכות אחרי שכלי התקשורת הערביים, שאינם כפופים לאסד, כבר עסקו בו באופן נרחב.

מאז התקיפה ההיא, דאג המשטר הסורי להעלים כל זכר לממצאים בשטח. רק אחרי פרוץ מלחמת האזרחים במדינה ב-2011, והשתלטות כוחות המורדים על דיר א-זור שבצפון המדינה, צצו כמה סרטונים מהאתר שהושמד. כל שניתן היה לראות בהם הוא מבנה ארעי וטילי סקאד נטושים. אסד התייחס בזמנו לנושא בראיון שהעניק לתקשורת הזרה, וטען כי ישראל תקפה "מבנה שהיה בבנייה" ושימש את צבא סוריה.

נשיא סוריה לא היה המנהיג הערבי הראשון שביקש להתחמש בנשק גרעיני. 26 שנים לפני השמדת הכור הסורי, תקף חיל האוויר גם את הכור הגרעיני בעיראק של סדאם חוסיין במסגרת "מבצע אופרה". בין שני המקרים הללו מחברות נסיבות דומות, שהניעו הן את נשיא עיראק והן את נשיא סוריה להניח את ידם על פצצת גרעין.

"הגרעין נחשב בעולם הערבי לעניין יוקרתי מאוד", מסביר סא"ל במיל' ומומחה לפיסיקה וטכנולוגיה של הגרעין, ד"ר רפי אופק. לדברי אופק, לשעבר איש קהילת המודיעין, "כל מדינה, ובמיוחד מדינות ערביות, הייתה סבורה שהגרעין יעלה את יוקרתה – גם מבית וגם מחוץ".

"השמדת הכור רק הגבירה את הנחישות ללכת להעשרה גרעינית"

איך בכלל הגיע המודיעין הישראלי למסקנה שהמשטר בדמשק פועל כדי להקים כור גרעיני? ד"ר אופק מצביע על הדיווחים שלפיהם סוכנות ההאזנה של ארצות הברית היא שקלטה שטף של תשדורות בין קוריאה הצפונית לבין האתר בסוריה שבו הוצב הכור: "היה שם בניין שצמח משום מקום, מתקן לאספקת חשמל ומתקן לאספקת מים מהפרת. אלה היו כל מיני סימנים שחיזקו את התחושה שמדובר בכור גרעיני".

לצד הדמיון באופן הפעולה הישראלי, היו גם הבדלים בין ההפצצה בעיראק ביוני 1981 לבין המבצע בסוריה בספטמבר 2007. הכור בעיראק היה פשוט יותר למעקב מבחינה מודיעינית. הצרפתים, שהיו אלה שמכרו אותו לממשלה בבגדאד, לא ניסו להסתיר אותו, והמודיעין הישראלי התחקה בקלות אחר החברות שעסקו בבנייתו.

"סיפור מסובך ביותר". הכור הסורי לפני שהושמד על ידי חיל האוויר 

מנגד, הכור בסוריה כבר היה "סיפור אחר", כפי שמתאר זאת אל"מ במיל' פסח מלובני, חוקר צבאות ערב. לדבריו, "גם אם העיראקים ניסו להסתיר מידע על הכור, היה אפשר להשיג אותו מהצרפתים שמכרו להם אותו. לעומת זאת, עם הקוריאנים בסוריה זה היה סיפור מסובך ביותר לדעתי". במקרה של עיראק, הכור אמנם הושמד, אך מלובני מסביר כי השאיפות של של בגדאד לא רק שנותרו בעיניהן – אלא הלכו אפילו רחוק יותר: "זה רק הגביר את הנחישות שלהם ללכת להעשרה גרעינית בכמה מסלולים".

המזרח התיכון שינה לחלוטין את פניו ביותר מעשור שחלף מאז התקיפה בסוריה. אירועי האביב הערבי החלישו את מדינות הלאום הערביות, ואיראן הלכה ומיצבה את עצמה כאיום המרכזי עליהן. העיניים נשואות כעת בעיקר לטהראן, ולמדינות המפרץ יש מוטיבציה גבוהה יותר להתקדם במישור הגרעיני כדי לייצר הרתעה מול איום הרפובליקה האסלאמית. גם בסוריה, אין כיום שום ודאות שאסד אכן ויתר על רצונו לאחוז ביכולת בלתי קונבנציונלית.

לכל הכתבות: