מדי שישי נפרסם כאן "שאלון לשבת" - סדרת שאלות למוזיקאים ישראליים על המוזיקה עליה הם גדלו, על השירים שהם שומעים, על חלומות שלהם בחיים וגם אחריהם. קבלו את תאיר חיים מלהקת A-WA
מה הוא האלבום הראשון שהתאהבת בו?
בתור ילדה ביקרתי אצל סבא וסבתא בגדרה ובין קסטות של מוזיקה תימנית מצאתי אוסף משובח של קייט בוש שנקרא The Whole Story מ-1986. כששמעתי את האלבום לראשונה, התאהבתי בקול הייחודי של הזמרת והיוצרת המקורית הזו, שלא נשמעה כמו שום דבר אחר שהכרתי. זה אלבום מושלם מכל הבחינות לטעמי - טקסטים, לחנים ועיבודים. יש בהגשה של קייט בוש המון כנות ותיאטרליות כובשת ועד היום אני חורשת על האלבום הזה ומושפעת ממנו בכתיבה שלי.
מה הוא האלבום, או השיר, היותר טובים ששמעת לאחרונה?
לועזי - השיר Juice של הזמרת והראפרית ליזו שהיא גם חלילנית קלאסית ופרפורמרית גאונה. גיליתי אותה השנה, לא מזמן, דרך סשן הטייני-דסק המגניב שלה, שיצא לפני הסשן של A-WA ונדלקתי על הנוכחות שלה!
ישראלי - נהניתי מאוד השנה מהאלבום החדש של רביד פלוטניק (נצ'י נצ') ״ועכשיו לחלק האומנותי״. אלבום שנון, כייפי וגם אישי וחשוף יותר. שמעתי אותו לראשונה בספרד בנסיעה להופעה של A-WA וכל הדרך רקדתי לעצמי, צחקתי והתרגשתי כשברקע נוף פראי מהמם.
מהו - אם יש כזה - השיר הכי יפה שלך, שאיש לא מכיר?
השיר הראשון שאני מחכה ומתרגשת לשתף עם העולם מתוך פרויקט הסולו שלי. זה עדיין מוקדם לספר אבל אני מתרגשת כל כך לקראת זה, חכו בסבלנות מבטיחה לעדכן ;)
יש לך שיר אותו היית עושה אחרת? או לחלופין שיר שאת מתחרטת על פירסומו?
אני מאמינה שהמוזיקה שלי משקפת את מי שאני, באותה תקופה, ויש בזה המון קסם ואמת, לכן מרגע ששיר בחוץ, אני משחררת אותו ומאפשרת לו לעשות את המסע שלו בעולם אל הקהל. הדרך שבה אני כן מרעננת שיר, זה כשאני עובדת עם הלהקה שלי על עיבוד חדש להופעה. כאן יש הזדמנות לתת לשיר טאצ׳ קצת שונה וזה כיף גדול.
את זוכרת את הרגע בו הבנת שתקדישי את חייך למוזיקה, שזה הייעוד שלך?
מילדות הייתה לי ידיעה מאוד חזקה שמוזיקה היא הייעוד שלי, הרגשתי שזה בחר אותי ונמשכתי תמיד לשמח ולרגש אנשים. יש לי וידאו משפחתי, מגיל 7, שבו חגגתי יומולדת. בניתי במת-עץ מקוביות גדולות וביקשתי מחברות שלי שיציגו אותי בפני החברים והאורחים ״קבלו את הזמרת תאיר חיים״. מאז השתתפתי בכל חוג מוזיקה, ריקוד ודרמה אפשרי. בתיכון עשיתי רסיטל ובחינות בגרות במוזיקה ובתיאטרון ומשם המשכתי לשירות צבאי בלהקת חיל האוויר, לימודים בביה״ס רימון וסיימתי עם תואר ראשון במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי.
יש רגע הפוך? האם אי פעם הרגשת שאת צריכה לפרוש ולוותר על החלום?
אחרי התואר, רצתי מהפקה להפקה ומאודישן לאודישן והרגשתי אבודה, ושבא לי ליצור קונספט משלי. אז אחרי שנים בתל אביב, חזרתי לשנה אל המדבר שבו גדלתי, בישוב שחרות שבערבה, כדי לכתוב מוזיקה חדשה ולהמציא את עצמי מבחינה יצירתית. ידעתי שאני רוצה לשלב מוזיקה תימנית עליה גדלתי, עם היפ הופ וחומרים מקוריים שלי, בעברית ובאנגלית. היה לי קשה מאוד לעזוב את תל-אביב, כי בפנים הרגשתי שזה כישלון לחזור אחורה - עד שהגעתי מהמדבר לעיר הגדולה. מתברר שהייתי זקוקה לזה, ליצור ממקום עמוק ואמיתי יותר, וזה עשה לי רק טוב. בבית של ההורים פגשתי את האחיות שלי, לירון ותגל, ובאותה שנה הקמנו את ההרכב שהפך בסופו של דבר לA-WA. כך חזרתי לתל אביב בעוצמה, להופעות גדולות בארץ ומסביב לעולם.
לו כל אוסף המוזיקה שלך היה מושמד והיה ניתן להציל ממנו רק אלבום אחד - איזה אלבום היית מצילה ולמה?
בטח הייתי מצילה איזה תקליט סולו של פול מקרטני, כמו האלבום המצוין Ram מ-1971, שיצר עם אשתו דאז לינדה. אני כל כך אוהבת את הסאונד המגוון שם והטקסטים המשועשעים. פשוט אלבום כייפי ומלא חופש יצירתי, שתמיד כיף לחזור אליו.
לאיזה סרט היית רוצה לכתוב מוזיקה?
למחזמר מקורי על יהודי תימן או לסרט בסגנון אלף לילה ולילה.
ברגעים קשים – מה הוא השיר שתמיד ישפר את מצב רוחך?
השיר Give Me The Night של ג׳ורג׳ בנסון הגיטריסט והג׳אזיסט האגדי. יש לי אותו גם בתקליט ויניל והוא מרים לי את הוייבז כל פעם מחדש. מומלץ לנסות את זה בבית!
לו לא היית מוזיקאית, מה היית?
כוריאוגרפית ורקדנית, או Motivational Speaker.
מה הוא השיר שהיית רוצה שיושמע בהלוויה שלך?
״מכדה מן דהב״ (כרית של זהב), אחד השירים האהובים עליי באלבום החדש של A-WA בהפקה של תמיר מוסקט. כתבתי אותו עם לירון ותגל, כסוג של רקוויאם תימני, שסוגר את האלבום וגם את סיפור חייה של רחל, סבתא רבתא שלנו, שגם ברגעיה האחרונים מספרים שהיה לה חוש הומור ושנינות לומר משהו כמו ״אשתזף לי ואנוח קרובה לאלוהים״.
